540
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 654
תגובות לאירועי היום טבת תש"עא
המורשת עדיין חיה.
ג'ימי קרטר, נשיאה לשעבר של ארה"ב וחתן פרס הנובל לשלום, אשר כיהן כנשיא בשנים 1977-81, הותיר לנו מורשת של מספר אירועים שנוים במחלוקת, שלהשלכותיהם – לטוב או לרע – יש השפעה על עולמנו עד היום, וביניהם הסכם השלום ישראל-מצרים, הקשר עם סין הקומוניסטית והתחלפות המשטר באירן.
העובדה שמורשת זו עדיין חיה ונושמת מתבטאת בהמשך פעילותו הפוליטית של קרטר כאדם פרטי. ממש לאחרונה ביטא האיש עמדות מדיניות לגבי הסכסוך במזרח התיכון, וביניהן הצהיר כי הוא מפקפק ביכולתה של וושינגטון להביא לשלום במזרח התיכון כי היא "מסכימה כמעט עם כל פעולותיה של ישראל".
בדברים אלה כיוון קרטר לשני דברים: לכך שלפי הבנתו אין הצדק בסכסוך במזרח התיכון נמצא באחד מן הצדדים היריבים – וקל וחומר שלא בצידה של ישראל – ולכך שלדעתו על הבאת שלום לאיזור לכלול את כפייתה של ישראל לעשות דברים שמנוגדים למדיניותה.
מבחינה זו יש לראות בהגותו של הנשיא לשעבר לא רק תשתית רעיונית מסוכנת לעתיד יחסי ארה"ב וישראל אלא גם רמז להסכמה עקרונית מצד המושכים בחוטי התקשורת, אשר מצאו לנכון לפרסם דברים אלה.
קבר, כבוד וערכים.
במה שנראה כצירוף מקרים בעל משמעות מסורתית וסמלית כאחד, עצר משמר הגבול 13 צעירים שניסו להגיע לקבר יוסף בדיוק ביום השבת שבו עסקה פרשת השבוע בסיומה של עלילת חיי יוסף.
לפי הפרשה, המתארת את מותו של יעקב אבינו ואת מסע ההלוויה שבו העלו את גופתו ממצרים, השתתפו במסע זה לא רק צאצאיו אלא גם אלפי מצרים, שביכו גם הם את מותו של האחרון בשלושת האבות של היהדות, וביטאו בכך את הכבוד הגדול שהיה אז למצרים כלפי יוסף, אביו וכלל עם ישראל דאז.
לאור זה יש במעצר העולים לקבר יוסף על ידי יהודים משום עדות לאבדן הערכים של עם ישראל מאז.
נקמתו הקרה של גליית.
ועדת הפנים של הכנסת קיימה השבוע דיון מקיף בהתגברות אירועי ידוי האבנים באיזור הכותל וכפר השילוח, בהשתתפות מפקד מחוז ירושלים במשטרה, ניצב אהרון פרנקו. במהלך הדיון תקפו חברי הכנסת את אוזלת ידה של המשטרה ומפקד המחוז, שטען כי לא קיימת יד מכוונת לידויי האבנים במקומות אלו, עשה זאת כחלק מנסיונו להסביר מדוע אין אנשיו מצליחים להתמודד עם ה"תופעה".
אך כל בעיית יידוי האבנים היתה נמנעת אם היו כוחות הבטחון של ישראל מגיבים על האבנים באש חיה.
המדיניות הלקויה, הכושלת והרעה של מגננה בלתי קטלנית, שמערכת הבטחון הישראלית אימצה, אשר איננה מכירה בשימוש באבנים כבסיכון חיים, פוגעת בישראל מזה שנים רבות הן נקודתית והן .
אי שם בחלל האוויר מהדהד קול צחוקו של גליית הפלשתי, הצופה בצאצאי דוד אשר, משהזניחו את מורשתו, שכחו עד כמה מסוכנת פגיעתה של אבן. בשל אימוצה את מדיניות הלחימה של העולם תרבותי (לכאורה) אין ישראל מרשה לחייליה להגיב בנשק חם על "נשק קר" כמו אבן, והיא משלמת על כך פעם אחר פעם באבדן עיניים, בנזקי רכוש – ולעתים גם בנפשות אזרחיה או חייליה.
צורה פוליטית לתוכן כלכלי.
בין הדברים שנתגלו לאחרונה בפרסומי אתר ויקיליקס, היו גם מסמכים פנימיים של ממשלת ניו זילנד, המסבירים את הסערה הגדולה שנוצרה מסביב לפעילות אנשי הביון הישראליים שנתפסו בתחומה.
לפי מסמכים אלה, הסיבה הראשית לרעש שהוקם בשל פעילות שגרתית ביחס של סוכנים ישראליים לא היתה אלא ניצולה של ניו זילנד את ההזדמנות שראתה לשפר את יחסיה עם העולם הערבי כדי שהדבר יביא לפתיחת שוק חדש לפני ייצואם של מגדלי הצאן שלה.
בהנחה שהדבר נכון, ניתן ללמוד ממנו לא רק על הקשר בין פוליטיקה לכלכלה אלא על הרווחים הפוליטיים שמצליחים הערבים להשיג עקב הממון הרב הזורם אליהם מן העולם תמורת הנוזל השחור שלהם.
אוהד קמין