537

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 660

 

תגובות לאירועי היום טבת תש"עא

נשק השלום.

כנראה בהשראת ההצהרות של אירן, גם קוריאה הצפונית הודיעה בימים אלה על הפעלת כור גרעיני לצרכי שלום. מעניין שהעובדה שמדינות אלה נתונות במצב של מלחמה מתמדת כלפי מדינות אחרות ולו רק בשל הכרזות המלחמה שלהן ואיומיהן אינה נראית לאיש כסותרת את ענין השלום שעליו הן מצהירות.

בהקשר זה נשאלת השאלה האם היה מקבל מן העולם אותו יחס גם אדולף היטלר, אם היה מכריז על כך שמפעליו מוקדשים לשלום תוך כדי הצהרותיו על הצורך בהגדלת תחום המחיה של הגזע הארי...

כך או כך, ממה שקורה היום עם אירן, קוריאה ושאר יורשיו ברוח של המשטר הנאצי, אין ספק שמושג השלום הפך לאחד מאמצעי המלחמה המתוחכמים ביותר בארסנל המעודכן של הרוע העכשווי.

חובת ההתחרות.

משרד האוצר הציג לאחרונה את "תכניתו להגברת התחרות בשוק". אין ספק שביחד עם הצווים המיוחדים לשיפור מזג האוויר, החוקים למניעת אסונות טבע והחלוקה של מליון דולר או מטיל זהב טהור לכל אזרח, יעשה הדבר את ישראל, לפחות במונחים סוציאליסטיים, לאחת ממדינות הרווחה המתקדמות בעולם.

את חיוב אזרחי ישראל להתחרות זה בזה ניתן להבין על רקע העובדה שהבעיה שישראל צריכה להתמודד עימה היא קנאתן של מדינות ערב באיכות החיים שלה ובמיוחד בהרמוניה שבין אזרחיה; לפיכך, במטרה למנוע את שיתוף הפעולה הבין-אזרחי בישראל יחייב אותם הממשל, ביחד עם התנגדותו לעזרה הדדית התנדבותית ביניהם, גם להצהיר על שנאה אותנטית זה לזה ברוח "כל ישראל צהובים"...

הערך החינוכי של הירושה הקוריאנית.

ארה"ב וקוריאה הדרומית ממשיכות להוציא לפועל תמרונים משותפים בקרבת גבול צפון קוריאה, במטרה המוצהרת להתעמת עם ה"מתיחות" שקיימת בין שתי הקוריאות. אך מתיחות עכשווית זו, אשר הגיעה לשיא בעקבות ההפגזה של הצפון על הדרום לפני תקופה קצרה, לא נולדה לאחרונה. למעשה, היא איננה אלא חלק מהירושה שהשאירה ארה"ב בקוריאה לפני למעלה ממחצית המאה. המצב הפוליטי הבעייתי שנמשך בקוריאה מאז סיום מלחמת קוריאה, שהתחוללה בשנות ה50, ביטא את ויתורה של ארה"ב על נצחון בעימות שניהל העולם החופשי נגד הקומוניזם ולמעשה את הסגרתה של צפון קוריאה לידי הקומוניזם.

מנהיגי מדינת ישראל יכולים היום ללמוד הרבה מעובדה זו, שכן היא מלמדת על המידה שבה מוכנה אמריקה "להקפיא", מסיבות של פרגמטיזם פוליטי, עמים שלמים לידי שליטים עריצים שידכאום במשך דורות רבים. וקשה להתעלמם מהדמיון שקיים בין מצב הירושה הקוריאנית לנסיון העכשווי המתרחש במזרח התיכון שבו הסגירה מדינת ישראל אוכלוסיה ערבית חפה מפשע לידי שלטון אלים ואכזרי.

המדינה זה הוא?

מיד עם כיבוי השריפה הגדולה בכרמל יצאו אישי ציבור בישראל בהכרזות והצהרות שונות שמטרתן לבטא את התועלת שיש בהם בכל זאת לאחר שחששו, כנראה, מכך שהציבור יתחיל לפקפק בתרומתם לאחר מפגן חוסר האונים שלהם. בין אלה בלטה הצהרתו של אהוד ברק, הרבה לפני שנערך בענין דיון רציני כלשהו בבית הנבחרים, כי "המדינה תכסה כל נזק שחברות הביטוח לא ישלמו".

הצהרת הרגעה כה מוחלטת לכלל הציבור גורמת לחשוב על מקורות המימון שעליהם הסתמך האיש – או, אולי, מחביא מר ברק באמתחתו ידע סודי כלשהו על אוצר שהוא מוכן להעמיד לרשות המדינה...

תביעה נגדית.

ראוי שדרישותיה החוזרות של תורכיה מישראל לפצות את משפחות הרוגי ה"מרמרה" ייתקלו בתביעה ישראלית נגדית מתורכיה, שתפצה את ישראל על כל הנזקים שנגרמו לה בגלל המשט התוקפני שזו הרשתה שייצא מנמליה, כשהוא מכוון הן נגד ריבונותה של ישראל והן נגד זכותה להגנה עצמית.

אוהד קמין