529

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 622

 

תגובות לאירועי היום חשוון תש"עא

הנעדר הנוכח...

במוצ"ש האחרון התקיימה הפגנת שמאל ליד בנין "מצודת זאב", מרכז תנועת הליכוד, במרכז תל-אביב. ההפגנה, שהוקדשה למחאה נגד הצעות החוק שהעלתה התנועה בכנסת בקשר למתן אזרחות, ובמיוחד נגד תנאי ההכרה במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית שהוצע לצורך זה, הציגה את הדבר כפוגע בערבים – מה שהצדיק, כנראה, את נשיאתם של דגלי אש"ף במקום.

אך מי שבלט בהיעדרו בהפגנה במיוחד על רקע היותו המקופח הנגזל שעל זכויותיו-כביכול הגנו המפגינים, היה ...הערבי.

הלקח הפוליטי של הרצח.

עם הגיע יום השנה ה15 לרצח רבין שבים ומדברים בישראל על נושאים כמו הלקח שעלינו ללמוד מן הרצח. בהקשר זה, עושה השמאל מאמצים גדולים להפוך את המעשה לדבר שאסור לעשותו, ולכאורה נראים הדברים כאילו הם מכוונים אל עצם הרעיון השלילי של נסיון להגיע להישגים פוליטיים באמצעות אלימות.

אך בשל המיקוד הרב בדמותו וב"מורשתו" של רבין נובע מן הדברים לקח שונה מעט ממה שאליו מכוונים אלה שמכתירים את הירצחו בטכסי זכרון מדי שנה: במיוחד על רקע הירצחם בעבר הלא רחוק של אישים כמו הרב (והח"כ לשעבר) מאיר כהנא או הח"כ רחבעם זאבי, אשר מותם האלים כמעט ואינו מוזכר בתקשורת (כמו במקרה של הראשון) או אינו זוכה למיקוד גדול (כמו במקרה של השני), הלקח שיכול הציבור להפיק מרצח רבין הוא שונה לגמרי: שאסור במדינת ישראל לרצוח מדינאי מן השמאל ואסור לפגוע בשום דרך בתהליך השלום.

פוליטיקה של שקט.

אבו מאזן אמר לתקשורת שהודיע לנתניהו שיהיה מוכן להקפאה שקטה של בניה בהתנחלויות. מחוץ לכך שיש סתירה בעצם רעיון הפרסום המהדהד בתקשורת של "שקט" מסוג זה, קשה שלא לחשוב גם על השאלה האם מכיר אבו מאזן את אחת מסיסמאותיה הידועות של התנועה הרביזיוניסטית "שקט הוא רפש, הפקר דם ונפש" שהן מילותיו של זאב ז'בוטינסקי מתוך המנון בית"ר.

התשובה לשאלה זו היא בעלת משמעות גדולה, שכן אם מכיר אבו מאזן את המלים הללו, ולפיכך את העקרון שאליו התכוון מייסד התנועה שבראשה עומד היום נתניהו, אומר הדבר שיש בהצעתו המדינית כדי לקעקע את יסודות הגישה הפוליטית של התנועה כולה ולמעשה של מדינת ישראל. כי כל מה שמתנהל מאחורי הקלעים ובלי ידיעת הציבור לגבי ההחלטות המתקבלות על ידי הממשלה נמצא, בתוקף עובדה זו, בניגוד למוסר המדיני הראוי בחברה מתקדמת.

בחברה אנושית תרבותית הראויה לשמה אין מקום לפוליטיקה של "שקט" שבה אין הציבור מבין לאן חותרת הממשלה. מה שנעשה כעת בחלונות הגבוהים של ישראל לא ברור לציבור – ודבריו של יו"ר הרשות הפלסטינית מרמזים לכך שיש לשלטון אפשרות מעשית לעקוף את קהל בוחריו ואף לפעול בניגוד לרצונו.

סיסמת השודד.

ביסודו של דבר, האמירה "שטחים תמורת שלום" אינה אלא הופעתו העכשווית של העקרון הישן שמושמע מפיו של השודד המזויין, המכוון את נשקו לראשך ואומר "הכסף או החיים".

כשהיטלר דיבר על "מרחב מחיה" עבור העם הגרמני – כמו כל עריצות המחפשת להרחיב את גבולה על חשבונו של עם אחר – היתה זו התיימרות לצדק של מי שכוח הזרוע היה החוק היחידי שהכיר. כך הוא הדבר גם עם האויב הערבי, שכל תביעותיו, המוצגות כתביעות לצדק, מסתכמות בסיכומו של דבר בסיסמתו של השודד הנצחי, המאיים על ישראל שחייה לא יהיו חיים אם לא תיכנע למאיימים עליה.

ולו רק בשל כך, אל לו למדינאי הישראלי להסכים לתת לרוצחים שטחים מארץ ישראל. במעשה מסוג זה אין צדק, יושר או אמת אלא רק כניעה מחפירה לכוח הזרוע האלים של השודד התורן.

אוהד קמין