519

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 700

תגובות לאירועי היום אלול תש"ע

תביעה כוידוי.

לקראת תאריך פקיעת צו הקפאת הבניה שהוציא ממשל נתניהו – במיוחד על רקע נסיעתו הקרובה של ראה"מ לארה"ב - גובר החשש ביו"ש מפני הארכתו של הצו בשל לחץ אמריקני שייגרם בשל לחץ פלסטיני.

בשל כך יש גורמים בהתישבות התובעים מנתניהו שיצהיר עוד לפני נסיעתו כי אין הוא מתכוון להאריך את הצו, מבלי לתת את הדעת לכך שיש בעצם עובדת תביעה זו משום התוודות על היות שרשרת הלחצים הוירטואלית (בינתיים) על ישראל בעלת משקל ותוקף שיש להתחשב בהם.

אם היה הממשל הישראלי מייצג נאמנה את העם, ניתן היה לסמוך עליו שיעמוד בלחץ זה לפחות במידה שבה ניתן לסמוך על אבו מאזן שלא יוותר על אף שעל ב"פלסטין הקדושה"...

מוסכמה לא מוסכמת

בחדשות הבוקר של תחילת השבוע נכללה התייחסות לגבולות המדינה הפלסטינית המיועדת, אך ההסכמות שעליהן מדובר לגבי כינונה של מדינה פלסטינית לא לקחו בחשבון או כללו בדרך כלשהי את דעת הקהל בישראל. בשום נקודה לא נקראו אזרחי ישראל להביע את דעתם ביחס לרעיון הקמתה של מדינה כזו – ונראה כי ההסכמה לקיומה של זו משמעה עקיפה של הבוחר הישראלי, שלא לדבר על העם היהודי.

מה שחזק מן החג.

עם פתיחת חודש הרמדאן ניתן היה לחשוב שהמיקוד הדתי יביא את המוסלמים לרכך במעט את האלימות שבה הם נוהגים לפחות ביניהם. אך לאחר שצינור המוביל גאז מאירן לתורכיה פוצץ, טהרן הפנתה אצבע מאשימה נגד המחתרת הכורדית הנלחמת בממשל התורכי, מבלי להתחשב בכך שהפיצוץ – אם באמת מקורו בחבלה מצד הכורדים – יהיה סתירה להצהרה החד-צדדית של הכורדים על שביתת הנשק שעליה החליטו לרגל חודש הרמדאן.

מאידך, הידיעה על ירידה מוצהרת זו במפלס האלימות המוסלמי עדיין לא הגיעה כנראה לתודעתם של אלה שפצחו לאחרונה בשרשרת מעשי רצח חדשים בעירק, מיד אחרי נסיגת חלק גדול מצבא ארה"ב מארץ זו.

כל אלה מצביעים על כך שגם כאשר מדובר בחג מוסלמי לא רק שהמסורת הדתית איננה מצליחה להשפיע לטובה על המלחמה, אלא שמה שחזק הרבה יותר מכל שיקול דתי הוא הערך התקשורתי-תעמולתי שיש בעולם הערבי להריגה כביטוי של כוח שליטה בשטח נתון.

מלחמה רב-ערוצית.

בזמן שבו מקפידה מדינת ישראל הריכוזית לבחור מה, בכל הקשר, תהיה הפעולה הפוליטית הנכונה ביותר במצב המורכב של העימותים שבהם היא מסובכת, הפלסטינים פועלים נגד ישראל באופן שיכול ליצור רושם של דיבור פלורליסטי רב-לשוני ורב-ערוצי, אם שוכחים שאינו אלא ביטוי של העובדה שאויבי ישראל פשוט אינם מאורגנים.

במסגרת מלחמתם נגד ישראל פועלים אויבי ישראל, שחלק גדול מהם מסוכסכים זה עם זה, באופן מפוזר ומבלי לתאם ביניהם את פעולותיהם, אך מתוך הקפדה על שנאת ישראל, שהיא מה שמאחד ביניהם.

זה מה שמסביר את העובדה שבו בזמן שפלסטינים מתפרעים במזרח ירושלים ומנהיגיהם מציגים לפני ישראל תביעות מוקדמות בדרך למו"מ, באותו זמן שבו מנהלים ארגונים פלסטיניים פעילות דיפלומטית ענפה במוסדות בינלאומיים כמו האו"ם נגד ישראל ומעלים בהם תביעות אנטי ישראליות כמו הדרישה מישראל להענקת מעמד של שבויי מלחמה לאסירים פלסטיניים – מה שברור שמשמעותו נסיון להעניק מעמד של לגיטימציה למלחמה נגד ישראל.

כמו אדם שמותקף על ידי מחלות רבות בו בזמן צריך עם ישראל למצוא את הדרך להתמודד רפואית עם המרי האזרחי, החרם האקדמי, ואיומי אירן, החמאס, החיזבללה, האנרכיסטים והשמאלנים באותו טיפול.

אוהד קמין