510

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 628

 

תגובות לאירועי היום אב תש"ע

קונצרט כסמל

תחת הכותרת "קונצרט זעקה לעולם" פורסם באחד העיתונים כי כחלק מהמאמץ המתוקשר לתמוך בסוגיית החייל החטוף גלעד שליט תנגן התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה קונצרט מיוחד צמוד לגדר הצפונית של קיבוץ כפר עזה, ליד כרם שלום, מול רצועת עזה, קרוב למקום שבו נחטף החייל.

גורמים המקורבים למאמץ מסרו כי "המסר שאותו מנסה הקונצרט להעביר הוא מסר הומניטרי וכיו"ב וכן נקבו ברשימה ארוכה שלארגונים, אישים ובעלי ענין שהיוו חלק מהמאמץ לקיומו של הקונצרט.

ומה ששכח מנסח את הידיעה המפורטת הוא את העיקר: את תכנית הקונצרט – את שמות היצירות שינוגנו בו, המהוות, למעשה, את לבו של הענין מבחינת המאזין. בהיעדרה של תכנית זו יש משום סמל לכלל היחס שבו נוהגים כל הדואגים המוצהרים לחייל השבוי, שבו נשכחים עיקרים חשובים לטובת יחסי ציבור.

מה זה בכלל משנה – יהיו מהם שישאלו –מה בדיוק תנגן התזמורת בקונצרט, כי מה כבר ההבדל בין יצירה זו לאחרת? ועל כך ניתן להשיב: רק כמו ההבדל בין מרש הנצחון למרש האבל...

התקדים.

יו"ר הרשות הפלסטינית הצהיר לאחרונה כי הוא תובע לקבל לידיו ממדינת ישראל את השטחים המגיעים לפלסטינים כשהם "נקיים" מהתיישבות יהודית.

עד לפני מספר שנים היתה תביעה מסוג זה נתפסת כחסרת יסוד מבחינה מציאותית ולו רק בשל חוסר האפשרות ליישם אותה, שכן איש לא היה מצליח להעלות בדמיונו מי מסוגל לגרש מישוביהם אלפי מתיישבים יהודיים. אך היה מי שיצר לכך תקדים מעשי: מדינת ישראל. בגלל מדיניותה הלא מוסרית, המפלצתית והבלתי-אנושית של הנהגת ישראל נזרעו לאורך שנים רבות, החל מימית והמשך בגוש קטיף, לא רק תקדימים עקרוניים לגירוש כזה של יהודים על ידי יהודים, אלא גם תמונות חיות שלא ימושו מן הזכרון הציבורי העולמי והלאומי, של חיילים עוטי שחורים, אשר מוציאים מבתיהם זקנים, נשים וטף ואף ארונות מתים מקברותיהם – ואחר כך גם דואגים להרוס בתים אלה לגמרי כדי שאיש לא יגור בהם עוד,

בפעולות מסוג זה קבעה מדינת ישראל תקדים מוחשי ומתועד לעילא של פעולת התאבדות לאומית מסוג שספק אם היה כמותו אי פעם בתולדות העמים.

הרוק שנגד הרוח.

בית המשפט בירושלים, שגזר חמישה חודשי מאסר בפועל על ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, בגין תקיפת שוטר בשנת 2007, קיצר את עונשו של סלאח, אשר הואשם ביריקה על השוטר.

בין הדברים שנאמרו על ידי השופטים ביחס להחלטתם היה כי "מעשה היריקה לא בוצע על ידו בשל ציווי דתי או אידיאולוגי, אלא יסודו בחולשת הרוח." ניתן להבין מאמירה זו, שיש בה משום הצהרה על יכולת הבנה מעמיקה ברוחו של האדם העומד לפניו, כי בהתייחסותו לרוח הרוחנית נקט בית המשפט בגישה המתעלמת מן הרוח המוחשית שבאמצעותה הסתייע היורק.

הערכים שמייצגת הח"כ.

במסגרת העימות שהתחולל בכנסת ישראל על מעמדה הפרלמנטרי של הח"כ זועבי, אשר השתתפה במשט התורכי, אמרה הגברת זועבי כי תמשיך להילחם בעד הערכים הפלסטיניים. בכך ביטאה את הדרך שבה מבין רוב הציבור הערבי בישראל את הערכים שהניעו את יוזמי המשט ואת כל משתפי הפעולה שלהם באשר הם.

אך למי שראה בעיני המצלמות את מה שהתחולל על סיפון ה"מרמרה" ברור כי נוסעיה היו מוכנים לרצוח – ועל כך נשאלת השאלה הפשוטה: האם החסינות הדיפלומטית של הח"כים מתירה להם לרצוח או לשתף פעולה עם רוצחים? לא רק שהתשובה על כך ברורה אלא שהיא ניתנת לייחוס גם לגבי כל מי שאינו ח"כ – ויהיה זה יהודי או ערבי...

אוהד קמין