509

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 697

 

תגובות לאירועי היום אב תש"ע

שאלה של ערכים.

יום שלם עסקה התקשורת בפשעם של שני החרדים שדירדרו מכולת אשפה לכביש וגרמו בכך לפציעתם של רוכבי אופנוע. אך במשך שעות רבות לאחר האירוע לא הצליחה המשטרה לעצור אותם. האם אין זה משום שאין יודעים בדיוק במי מדובר? ואם זהו המצב, האם אין משמעות הדבר שההגדרה "חרדים" ניתנה לעושי המעשה בשל מלבושם? ואם כך הדבר, האין זה מוקדם מכדי לקבוע שהיו אלא באמת חרדים? אך כנראה שלצרכי התקשורת, המשטרה והממסד המקומי יש לערכי העובדות והאמת ערך פחות יותר משיש להזדמנות להוקיע בדעת הקהל שוב ושוב את החרדים כאויב האולטימטיבי של הציבור ה"חופשי".

אנליזה של קמפיין.

כשהודיע לאחרונה שר האוצר יובל שטייניץ על עיקרי התקציב והתכנית הכלכלית לשנתיים הבאות, כלל הדבר העלאת מס הקנייה המוטל על סיגריות. אך שום קול של התנגדות לא נשמע מצד המעשנים, שהדבר יוציא מכיסם תוספת שבין שקל וחצי לשני שקלים לחפיסה. כי יודעים המעשנים שציותם למיסוי הוא אחד מהתשלומים ששומה עליהם לשלם בשל הקמפיין התקשורתי רב העוצמה נגד העישון שהפעילו גורמים המשפיעים על דעת הקהל במשך השנים האחרונות. קמפיין זה, אשר הציג את המעשנים כסכנה לבריאות הציבור, העמיד בספק גדול כל נסיון מצידם לשמור על זכויותיהם.

כדאי לבדוק אם אין במגמה תקשורתית מסוג זה, הפוגעת בקבוצת אזרחים תוך התיימרות להגן מפניהם על הציבור הכללי בשם המדע, משום בלון ניסוי. שכן בפעם הבאה יכול למצוא את עצמו כמעט כל אחד מאיתנו נדרש לשלם בשל הגדרתו כאויב הציבור בגלל הרגל כלשהו שיש לו...

מחדל ישראלי.

השיח' מוחמד חוסיין פדלאללה, מנהיגה הרוחני של תנועת חיזבאללה בלבנון, מת בבית החולים בביירות בגיל 74. ראש ממשלת תורכיה ארדואן מצא לנכון למסור לשייך נסראללה את תנחומיו על פטירת פדלאללה ובכך הצהיר, למעשה, על תמיכתו הרוחנית במגמת שפך הדם הישראלי של הארגון שפעל לפי רוחו.

הדבר מבטא מחדל ישראלי כפול; הוא מתחיל בכך שאדם כזה מת בבית חולים ולא כפי שראוי: בבור הכלא. אך לא פחות מכך יש מחדל הסברתי חמור בעובדה שיחס הכבוד שהוא מקבל לאחר מותו אינו זוכה לתגובה מתאימה מצידה של ממשלת ישראל, שרבים מאזרחיה שילמו בחייהם על הנהגתו.

אי הצדק שבחוסר הצדק.

בעקבות הצגת עיקרי התקציב הדו-שנתי לשנים 2011-2012 הונח דו"ח חדש על שולחנם של חברי הכנסת העוסק בין היתר ביחס בין מיסים עקיפים וישירים. לגבי דו"ח זה צוין כי הוא מציג את "השיקולים בקביעת היחס הרצוי בין מיסים ישירים ועקיפים ומדוע יש צורך באיזון שיקולי היעילות הכלכלית אל מול שיקולי צדק." צורת ניסוח זו מבטאת את קיומה של הנחת יסוד המבחינה בין שיקולי יעילות וצדק.

כמו כן נמסר כי הדו"ח המשווה בין סוגי המסים מגלה כי משקל המיסים העקיפים בישראל גבוה בהרבה מן הישירים. היקש הגיוני פשוט עשוי להוביל את סוקר הנתונים להבין את ההצהרה השניה כביטוי של הראשונה. במלים אחרות: משמעות העובדה שנטל המסים העקיפים גדול יותר מנטל המסים הישירים, אומרת שבניגוד לגישתו המוצהרת של הממשל הסוציאליסטי, הטוען כי הוא "לוקח מהעשירים ונותן לעניים", נטל המיסוי נופל במידה שווה על עניים ועשירים כאחד.

ואל מול ההגיון המציאותי הפשוט, המחייב כל אדם הנהנה משירות או מוצר לשלם עליהם כראוי את מה שמבקשים אלה המספקים לו אותם והמאפשר לכל אדם לסייע לעמיתו אם ברצונו וביכולתו לעשות זאת, מתבלט אי הצדק של המיסוי הכפייתי, אשר הופך את כל היוצרות ומנציח מצב לא צודק שבו, בין היתר, כופה המדינה באופן גורף על אזרחים עניים לממן פוליטיקאים ופקידים בטלנים אמידים...

אוהד קמין