500
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 634
תגובות לאירועי היום סיוון תש"ע
לקרוא לרוצחים בשמם.
מנהיגי אויבינו נראים כמו מנהיגינו. לעין בלתי מזויינת הם נראים כמו כולנו. חלק מהם לבוש אפילו הרבה יותר טוב מרובנו, שכן הם נהנים ממשאבים רבים שכל העולם התרבותי מעניק להם. אבל הם רוצחים.
הרוצחים למדו היטב את כל גינוני העולם התרבותי והם משתמשים בהם נגד בני האדם הטובים, החופשיים והיצרניים של העולם – ובראשם בני העם היהודי. על ידיהם של הרוצחים דמם של גברים, נשים וילדים חפים מפשע, שאותם למדו הרוצחים להציג קבל עולם ועדה כאילו פגעו בהם – ורבים מצדיקים אותם.
רוצחים אלה, אשר יש בינינו לא מעטים שמסייעים להם, נהנים מפירותיו של עץ השקר שזרעו וטיפחו במשך זמן רב, המציג אותם, בניגוד לעובדות, כקורבנות של דיכוי שלא היה ולא נברא. אך יותר מהעוול שבשקר הנורא, חמור הדבר שבעיני שותפי הרוצחים שבינינו מצדיק דיכוי מסוג זה רצח.
וחייבת האמת להיאמר ברמה: שכל מי שמסייע לרוצחים, ישירות או בעקיפין – בדרך אקדמית, תעמולתית, פוליטית, כלכלית, תקשורתית או אחרת – אינו אלא שותף לרצח אף הוא וראוי לעונש כמו כל רוצח.
תעודת עניות מוסרית.
בנסיונה לחסום מבחינה רעיונית ותעמולתית את הכוונות שביסוד המשט שתוכנן על ידי אויביה הפוליטיים של ישראל למטרת השחרור המוצהר של רצועת עזה מן ה"מצור" הישראלי, הציגה מדינת ישראל בתקשורת העולמית תעוד של רשימה ארוכה של צורות עזרה הומניטרית שתושבי עזה זוכים לקבל מצידה של ישראל. בין אלה נמסר כי בשנת 2009 לבדה הוכנסו למעלה מ 738,000 טון של מזון וציוד לרצועה.
למעשה, בכל שבוע טיפוסי מתאם צה"ל העברה לעזה של מאות משאיות המכילות כ15,000 טון של אספקה. לדוגמה: בשבוע של 18 מאי 2010 היו יותר מ100 משאיות של מזון מן החי, 65 משאיות של ירקות ופירות, 22 משאיות עמוסות סוכר, 27 משאיות עמוסות בשר, עופות ודגים, ו40 משאיות של מוצרי חלב.
כל מי שעיניו בראשו יודע כי עובדות אלה (או אחרות) לא ישנו את דעתם השלילית של המאמינים באי מוסריותו של ה"דיכוי" הישראלי את הפלסטינים בעזה. אך מה שגרוע הרבה יותר מכשלון הסברתי זה הוא משמעותו המוסרית של מחדל נורא זה, שבו מממן עם מותקף את העם המתקיף אותו. שכן ספק אם התקיימה אי פעם בהסטוריה האנושית הדגמה מוחשית יותר לעקרון הנוצרי הנפסד של הושטת הלחי השניה לזה שמכה אותך על הלחי האחת – וכאילו כדי להוסיף חטא על פשע לא מדובר במי שמושיט את לחיו שלו למכה אלא בשלטון מושחת מבחינה מוסרית עד כדי כך שהוא עושה זאת במשאביהם של נשלטיו.
השתיקה וההשקפה.
החייל האמריקני ה1000 נהרג לפני ימים מספר באפגניסטן. שלא כמו לפני שבעים שנה, בשיאו של הכיבוש הנאצי את אירופה, שבה קיבל כל אדם חופשי את מעורבותה של ארה"ב בברכה ובשמחה, תתפרש היום עובדה זו בשויון-נפש על ידי אירופאים רבים ויש שיראוה כעדות להתפשטותו של ה"כיבוש" האמריקני.
שלא כמו במלחמת העולם, שבה חיילי ארה"ב נתפסו – בצדק – כביטוי של מוכנות ארה"ב לסכן את היקר לה מכל למען הצלת העולם, כבשה חלק מתודעת הציבור בימינו ההשקפה שארה"ב מייצגת אינטרסים שליליים. לאור השקפה זו, הגורסת שכל פעולותיה של ארה"ב בעולם אינן אלא ביטויי רצונה לכבוש מדינות במטרה להגדיל את עושרה, נחשף רעיון היסוד במשנת השמאל מאז ומתמיד: שבאמצעות הכיבוש והדיכוי – ולא היצרנות - ניתן להשיג עושר. למותר לציין כי בחשיבה זו מזדהה השמאלני עם הגזלן.
היפוך השקפה זה איננו בגדר טעות סתמית: היא תוצאה של תעמולה המציגה עצמה כסוציאליזם "תמים" אך מהווה, למעשה, את הזרוע הפעילה של אויבי הטוב בעולם. אין ספק שאלה, המנסים לפגוע ככל יכולתם בעולם החופשי, ששים על השתיקה שבה מתקבל קרבנה ה1000 של ארה"ב באפגניסטן. בהתחשב בהתגברותו המתמדת של הטרור האלים בעולם לא נותר לנו אלא לתמוה על ההשקפה שביסודה של שתיקה זו – ואולי אין היא אלא תוצר של אדישות או פחד.
אוהד קמין