495
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 635
תגובות לאירועי היום אייר תש"ע
מה שלא הולך בכוח.
בימים האחרונים התעמתו מפגינים דרוזים בצפון עם משטרת ישראל במחאה על הפקעת אדמותיהם לצורך הנחת צינור גז. אם צודקים המפגינים בדבריהם, קביעת העובדות בשטח של מדינת ישראל – הווה אומר השימוש בקרקעותיהם – קדמה לכל פניה, בקשה או הסכם של השלטונות כלפיהם לצורך השימוש בקרקע.
מהיכרות עם גישתו של הממשל המקומי כלפי אזרחיו יש בטענתם זו משום סבירות, שכן מדינת ישראל מעולם לא נזהרה בזכויות הקנין של אזרחיה ופגעה בהם לא פעם, על יסוד ההנחה שתמיד ניתן יהיה להסתדר עם המתרחש בשטח גם לאחר מעשה מבלי שהאחראים להחלטה יתנו את הדין על כך.
בכלל עושה רושם שמדיניות הטיפול של ישראל בסוגיות מסוג זה היא כוחנית באופיה, ומבוססת על יכולת המדינה לגייס, אם יהיה צורך בכך, לכל משימה של הגנה על החלטות "מגבוה", בין אם הן צודקות או לא, עוד ועוד שוטרים, יס"מניקים וחיילים, כי זה מה שקורה כאשר "מה שלא הולך בכוח הולך בעוד יותר כוח".
חוות דעת חשודה.
הפסיכיאטר המחוזי קבע בחוות דעת כי יעקב (ג'ק) טייטל, אשר הואשם ברצח שני פלסטינים ובניסיון לפגיעה בפרופ' זאב שטרנהל, איננו כשיר לעמוד לדין. בשל הנוחיות שיש בחוות דעת מסוג זה מנקודת המבט של הפרקליטות יש מקום לחשוד באובייקטיביות ובמקצועיות שלה, שכן יש בה משום דרך נוחה להתחמק מהצורך בהתמודדות ישירה עם אדם שעל פי עובדות רבות שנמסרו בעת מעצרו המתוקשר לפני מספר חודשים הצליח לשטות במערכת הבטחון של מדינת ישראל ולהערים עליה לאורך זמן רב.
משוגע או שפוי, מהווה מר טייטל, המחזיק באזרחות אמריקנית, סכנה לערעורו של המצב מבחינה פוליטית שכן בהיותו דובר אנגלית רהוטה עלול הוא להיות נושא דברה בעולם דובר האנגלית של אידיאולוגיה פוליטית לאומית שבלשון המעטה איננה רצויה כעת לאיש בחלונות הגבוהים של ישראל הפציפיסטית...
איומים, תקווה והתעלמות.
ראש ממשלת לבנון, התלונן לאחרונה כי "איומיה של ישראל מחשמלים את האוירה" והביע בפני אנשי תקשורת את תקוותו כי ישראל לא תפעל נגד ארצו. כדי להטיל משקל נגד ישראל בסוגיה זו נסמך האיש הן על נשיא לבנון והן על גורמים חיצוניים כמו ראשי מדינות במערב ונציגי האו"ם הפועלים בארצו.
אך בכל דבריו אלה מה שחסר הוא התייחסות כלשהי לנסראללה, לחיזבללה ולעובדת התחמשותם הפעילה של אויבי ישראל נמצאים בארצו בטילים ארוכי טווח שאותם הם מקבלים מסוריה ואירן.
התעלמותו זו – ביחד עם השתיקה הרועמת שבה מתייחס גם העולם לדבר – מגלה כי אין הוא רואה בהתחמשות זו משום איום כלשהו על ישראל. בהתחשב בכך שהחיזבללה היה - ועודנו - הגורם להתקפתה האפשרית של ישראל, יש בהתעלמות מכך משום מחדל מיוחד, שאיננו יכול להיות מקרי.
פרגמטיזם עיוור.
על גלי האתר נשמעים לאחרונה קולותיהם של רבים הסוברים שיהיה רווח בהליכה לקראת הפלסטינים. הח"כ מאיר שטרית ('קדימה'), למשל, קרא לממשלה להודיע על מוכנותה להקמת בירת פלשתין בשכונותיה הערביות של ירושלים. בתכנית ב"רדיו קול חי", שבה התראיין מנהל מפעל בברקן, שעל אף היותו מעסיק ערבים תוצרתו מוחרמת על ידי הפלסטינים, מצא לנכון לספר כי ה"מתנחלים" פוגעים בפלסטינים.
המשותף לשני דוברים אלה הוא כנראה ששניהם מאמינים שמכיוון שהמגמה הפוליטית השלטת היא פרו-פלסטינית נבון ורווחי יהיה לקפוץ על העגלה המתקדמת של הדרישות הפלסטיניות הן בנושא ירושלים והן בנושא החרם שהכריזו לאחרונה ברשות הפלסטינית נגד תוצרים מן "ההתנחלויות".
אך הן הפוליטיקאי והן התעשיין עיוורים לחלוטין בראיית המציאות שלהם, שכן כל נסיון פרגמטי דומה אשר נוסה על ידי ראשי השמאל ללכת לקראת הפלסטינים נכשל – והכשלון הרועם מכל היה זה של אהוד ברק אשר הציע לערפאת כה הרבה עד שלא השאיר לו כל ברירה אלא לפתוח בהתקוממות...
אוהד קמין