493

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 622

 

תגובות לאירועי היום אייר תש"ע

מהותו של המאבק.

המאבק שמנהלים היום משה פייגלין ואנשיו נגד בנימין נתניהו בתוך תנועת הליכוד איננו רק על שמירת ארץ ישראל, על זכויות הבניה של ההתיישבות ועל התנגדות לתכתיבי ארה"ב, אירופה ושמעון פרס על מדיניות ממשלת ישראל אלא גם – ואולי במיוחד - על עקרונות החופש הנמצאים ביסוד התנועה הלאומית.

שכן אם תצליח דרכו של נתניהו לדחות את הבחירות הפנימיות בתנועת הליכוד עלול הגוף המרכזי של תנועה זו, האמור לבקר את המידה שבה המנהלים אותו נאמנים לערכי התנועה, לאבד את זהותו ולהפוך לגורם חסר משמעות מעשית. כי יישומה של הצעת נתניהו יגרום לסירוס יכולת ההשפעה של אנשי מרכז התנועה ויהפוך אותם לאזרחים חסרי זכות בחירה במדינה פסוודו-דמוקרטית.

את קיומו של מחדל אנטי-דמוקרטי מסוג זה, שמהווה את התגשמות חלומו הרטוב של כל דיקטטור קטן, הוא הדבר שמתנגדי נתניהו – ובראשם אנשי "מנהיגות יהודית" – חפצים למנוע.

אבחנה שלא במקומה.

מזה דורות מקובל בעולם התרבותי בכלל ובמדע הלוגיקה בפרט שאחד הטיעונים השגויים המעידים גם על היותו של בעליהם ברמה נמוכה הוא זה המכוון לא נגד גופה של הצהרה אלא נגד גופו של המצהיר עליה.

"הזוי ומטורף" – במלים אלה השתמש הח"כ אחמד טיבי כדי לבטא את דעתו על הדיון שאמור להיערך בנושא נסיעתו ללוב. במושג "הזוי" השתמשה גם הח"כית לימור לבנת בהתייחסה לברי-פלוגתא שלה בתנועתה הפוליטית. כנאמר לעיל, השימוש במלים-מושגים אלה, המצביעים על מצבם הנפשי של בעלי עמדה מנוגדת לא רק מחטיא את המטרה מבחינה אינטלקטואלית אלא מראה צד שלילי באישותו של אוברם; בבחירתו לציין במלים אלה עשה טיבי – כמו לבנת - את מה שעושה כל מי שמנסה להתחמק מהתמודדות ענינית ולגיטימית. שכן הוא לא טען להיותו של דיון זה לא צודק או לא הגיוני אלא העניק בבחירת מילותיו אלה אבחנה על מצבם הנפשי של אלה שיזמו את הדיון.

התמונה הגדולה יותר.

החרם הפלשתיני על ההתנחלויות הגיע גם לתחום הפרי כאשר הוועד נגד הפצת סחורות מההתנחלויות בחברון, החרים והשמיד 7.5 טונות של אבטיחים בנימוק שגודלו ביישובים חקלאיים מעבר לקו הירוק. כמו כן חוקק יו"ר הרשות אבו מאזן חוק שאוסר רכישה של מוצרים שיוצרו במפעלים הנמצאים בישובים ישראליים המוגדרים כ"התנחלויות".

הח"כ סילבן שלום ציין כי בכך פוגע המחוקק בפרנסתם של 25,000 פלסטינים המועסקים על ידי מפעלים אלה. בכך הדגים ראיה רחבה יותר מזו של אבו מאזן, שהחוק שבו תמך לא לקח בחשבון, כנראה, את האינטרס הפלסטיני המעורב. אך ראיית התמונה הגדולה עוד יותר צריכה לקחת בחשבון לא רק את המייצרים והעובדים אלא גם את הצרכנים ואת כל הזקוקים למוצרים האסורים.

אלה האחרונים כוללים את הרעבים אשר, ללא ספק, יכלו ליהנות מהפירות שהוחרמו והושמדו על ידי בני עמם, אשר רוממות הדאגה לנצרך היא המניע המוצהר שלהם לפעול נגד ה"כיבוש" הישראלי.

בין ישראלים ליהודים.

הח"כ עתניאל שנלר (קדימה) אמר כי קידום השיחות עם הפלסטינים הוא אינטרס ישראלי. אם נצא מתוך הנחה שהמלה "ישראלי" נבחרה על ידי האיש בקפדנות, יש בכך משום הצבעה על גישה פוליטית המפרידה בין ישראל ליהדות, בשל הדגישה את ההיבט הישראלי ובכך הבחנתה בין מה שטוב למדינת ישראל לבין מה שטוב לעם ישראל.

להבחנה זו – שעלולה להיראות בעיניים מסוימות כהתפלפלות שווא - לא היה מקום אם לא היינו יודעים שבימינו יש בישראל לא מעט הסוברים כי לטובת מדינת ישראל יש צורך לפעול נגד ערכים יהודיים.

אוהד קמין