483
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 638
תגובות לאירועי היום אדר תש"ע
פוסלים במו"מם.
המו"מ בין ישראל לראשות הפלסטינית הוא אחד מרבים המתרחשים היום. אך מעטה סודיות כבד אשר אופף את הדבר מסתיר את העובדה שמדובר בשקר. בכל מו"מ כזה, המוצג כעסקה אמיתית, אין למעשה לצד הפלסטיני שום ערך של ממש להציע אלא את מה שמציע כל סחטן לקרבנותיו: הפסקת אלימות – וגם זה רק במקרה שבו מקויים ההסכם.
שכן, כמו במקרה של המו"מ בענין גלעד שליט וכמו זה שנעשה עם ערפאת באוסלו מדובר בעסקה הנעשית עם רוצחים וסחטנים שכל מה שהם מציעים לתת בתמורה לתביעותיהם הוא חיים, שקט ומנוחה, כלומר את מה שכלול מלכתחילה בזכויותיהם היסודיות והטבעיות של בני אדם חפים מפשע.
לפיכך, אסור לבני אדם שפויים שבידם ערכים אמיתיים להשתתף במרמה מסוג זה, שכן גם אם יקיימו אנשי הרשות את מה שעליו יחתמו – מה שמוטל בספק לאור העבר – תהיה בהסכם עימם משום אי מוסריות.
זכיה תקינה פוליטית.
בטכס פרסי ה"אוסקר" האחרון, שבו ניצח הסרט "מטען הכאב" את "אוואטאר" והשיג את התואר "הסרט הטוב ביותר" של השנה, בלטו כמה פרטים עובדתיים שאינם קשורים ישירות לנושאים אמנותיים, אך יש בהם חשיבות בשל היותם בעלי משמעות סמלית, ולכן היו יכולים, כשלעצמם, להוות יסוד ליצירת אמנות:
ראשית לכל, העובדה שהמאבק לפרס על הסרט ועל הבימוי נערך בין גבר לגרושתו, מה שהעניק לדבר נופך של עימות בין-מינים ולהצלחת האשה משמעות של נצחון פמיניסטי. לכך כדאי להוסיף את העובדה ש"אוואטאר" הוא הסרט המצליח ביותר מבחינה כספית בהסטוריה של הקולנוע, כך שיש שיראו בהבסתו גם נצחון על ההון. אך אולי מה שמכריע ביותר בין הסרטים – ונוגע גם לצד התכני של אמנות הקולנוע – הוא שבבחירה בין המועמדים ניצח את הסרט הדמיוני, המתרחש הרחק מכדור הארץ, סרט שמתייחס למלחמה שבה מעורבת ארה"ב כאן ועכשיו, על האדמה הזו.
חרמות.
לאחרונה נודע כי במסגרת החרמות המוטלות על ישראל שוקל גם אבו מאזן להכריז על חרם פלסטיני על סחורות המיוצרות בישראל. מעניין אם הרשות הפלסטינית תרהיב עוז לערוך חרם גם על כסף ישראלי.
מקורו של גינוי.
החלטת ישראל לבנות בניית 1600 דירות בירושלים, אשר פורסמה בעת ביקור סגן נשיא ארה"ב בישראל, גררה גל של גינויים מצד גורמים שונים; ראשון להם היה גינויו של סגן הנשיא ארה"ב המבקר בישראל ואליו הצטרפו מצרים וירדן. בין המצטרפים למקהלת המגנים היו גם אבו מאזן ויו"ר האו"ם – ואת הרשימה סגר גם ראש ממשלת ישראל שמצא לנכון להתנצל על "העיתוי הלא מוצלח" של פרסום הידיעה.
במובן זה ערער נתניהו על הריבונות הישראלית על ירושלים – והטיל ספק במידה שבה מתאימה מדינת ישראל, שבראשה הוא עומד, להיות מופקדת על נכסי היהדות ובכלל זה על בירת העם היהודי.
ושום גורם במקהלת הגינוי הכללית לא הזכיר את מקורו של הגינוי – השמאל הישראלי - שהוא זה שהחליט, כפי שנתן לכך גם ביטוי בתקשורת הממלכתית, שיש בהודעת ישראל משום התגרות בארה"ב.
ללא נימוק.
לאחרונה הוכרז חנוך ברטוב כחתן השנה של פרס ישראל לספרות. בהכרזה נאמר כי ברטוב יצר "שפע של סיפורים, מחזות, רומנים וביוגרפיה" אך לא נאמר בה דבר על תכניהם והזכיה לא נומקה בשום דרך מבחינה ערכית.
מה רוצים הפלסטינאים?
הכל.
אוהד קמין