470
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 625
תגובות לאירועי היום טבת תש"ע
זכרונות פרישה.
ששה ח"כים מ"קדימה" הודיעו כי הם מעוניינים לפרוש מסיעתם, והדבר הביא חלק מאנשי המפלגה לתבוע את בירור הענין בחשש כי לח"כים שולם שוחד על ידי מתנגדי התנועה כדי לפורר אותה. כמובן שמנקודת המבט של אנשי "קדימה" כל טובת הנאה – גם בצורת סיעתית – משמעה שחיתות.
נראה שאנשי "קדימה", המאשימים היום את נתניהו בשחיתות ובפעולות המכוונות פוליטית נגד הסיעה, אינם זוכרים כי זו הוקמה, ביוזמת אריאל שרון שבגד ב"ליכוד", על ידי פורשים רבים ממפלגת ה"ליכוד", אשר לקחו עימם את קולות בוחריהם, ובראשם הח"כית העומדת בראש "קדימה", ציפי לבני.
סבל ככלי סחיטה.
שיירת סיוע מאירופה בת 25 משאיות המונהגת על ידי חבר בית הנבחרים הבריטי עשתה את דרכה לעזה לפני ימים מספר. ברור כי מטרתה של פעולה זו לסייע לנצרכים בעזה ברוח הרגשנות הרחמנית של העולם הנוצרי. אך יש בפעולה זו, כאשר היא מנותקת מהקשר, פגם חמור: היא מתעלמת מהעובדה שתושביה המסכנים של עזה משמשים בני ערובה בידי החמאס, השולט בעזה. ארגון זה, מתוך ידיעתו את נקודות החולשה של המערב, הפך את סבלם של העזתים – שהוא הגורם הישיר לו – לכלי לסחיטת משאבים עבורו.
יציבות בטחונית נוסח אש"ף
בפעולת צה"ל בשכם חוסלו שלושת רוצחיו של הרב מאיר חי. מבין שלושת המחבלים הרוצחים, שכולם מוכרים לישראל, ישבו שניים בכלא הישראלי והשלישי היה כלול בהסכם בין ישראל לארגונו, שממנו חרג.
קיומו של פסק דין מוות ישראלי נגד מחבלים, אם היה מבוצע נגד שלושת הרוצחים, היה עשוי להציל את חייו של הנרצח. אך גרועה מכך היא העובדה שהרוצחים הם אנשי "פתח", הארגון ה"לא-קיצוני" שעימו חתומה ישראל על הסכמים המצהירים על חתירה משותפת לשלום.
סלאם פיאד, אחד מבכירי הארגון, גינה את פעולת צה"ל בשכם ואמר כי הפעולה תפגע ביציבות הביטחונית שהשיגה הרשות. יציבות זו היא המאפשרת לארגוני הטרור להבטיח כי ינקמו על פעולת צה"ל – מבלי לראות בכך פגיעה במדיניות הממשל האמריקאי, הכוללת סיוע לארגון הפתח בהכשרה צבאית.
בהקשר זה, העיתונאי דוד בדין ציין כי ארגון ה'פתח' מקבל את ההכשרה הצבאית שלו ע"י כוחות אמריקאים באישור מלא של משרד הביטחון הישראלי בראשותו של אהוד ברק. בדין אמר גם כי גדודי אל אקצא הצטרפו באופן רשמי לכוחות הביטחון של הפתח במהלך כנס של הארגון שנערך בחודש אוגוסט האחרון. כך או כך, נראה שהיציבות הבטחונית נוסח אש"ף נקנית במחיר של חיי אזרחים ישראלים.
ערכה של התחייבות.
ישראל מוכנה להעביר את הכפר רג'ר בדרום לבנון לאו"ם בתנאי שהאו"ם יתחייב לשמור על יושביו מפני גורמים עוינים. כאילו לא הוכח שוב ושוב שהאו"ם איננו מסוגל למלא את התחייבויותיו – שלא לדבר על כך שספק אם יש לו בכלל ענין לעשות זאת.
בגידה.
ממקורות שונים נמסר כי בנימין נתניהו הסכים עקרונית לחוזה שלום עם הרשות הפלסטינית, שבו יימסרו לטובת הפלסטינים כל השטחים שבהם מחזיקה ישראל מאז שנת 67. אם אכן נכון הדבר, כדאי שיהיה מי שיסביר לנתניהו כי בהסכמה מסוג זה הוא מבצע בגידה ברמות שונות: ראשית, באמון בוחריו, אשר קיוו שכיו"ר הליכוד ישמור על עקרונות הסיעה, שלפיהם ארץ ישראל שייכת לעם היהודי בלבד. שנית, בצדק, שכן אין מחבלי הרשות מחזיקים בזכות מוסרית כלשהי לקבל לחזקתם את השטחים שבהם מדובר. שלישית, בהגיון, שכן, כפי שהוכח על ידי הפרות רבות של הסכמים מצד הרשות, שום ויתור לפלסטינים לא יביא בעקבותיו את השלום המיוחל.
אוהד קמין