466

 

תגובות לאירועי היום כסלו תש"ע

מה שמעבר ל"עובדה".

במשפט בו הפסידה אילנה דיין, מנחת תכנית הטלוויזיה "עובדה", לקצין שאותו האשימה בוידוא הריגה של ילדה פלסטינית, אמר השופט סולברג כי "הכתבה חרצה דין, ובאופן משכנע". בחריצת הדין שלו פסק השופט כי על אילנה דיין וחברת "טלעד" לשלם 300 אלף שקל פיצויים, לשלם 80 אלף שקל נוספים כהוצאות משפט, וכן לפרסם בתוכנית "עובדה" את הזיכוי המלא של התובע ולהבהיר לצופים כי הכתבה העבירה מסר שגוי.

ספק באם את הסכום הגדול תשלם גב' דיין מכיסה, אך ספק גדול לא פחות הוא יכולתה של "עובדה" לחזור בה. כי נראה שאין ביכולתו של בית משפט, גדולה ככל שתהיה, למחוק באופן מלא את הרושם השלילי שנוצר בעקבות שידור התכנית לגבי קצין צה"ל – ומדובר בהשפעה מרחיקת לכת הרבה יותר מגבולות מדינת ישראל. בימים אלה, שבהם מוטלים על מדינת ישראל לחצים גדולים בשל פעולות צה"ל כלפי הפלסטינים, קשה לאמוד את מידת הנזק שגרמה עלילה מסוג זה.

משמעותה של סערה.

סערה גדולה התחוללה בין אנשי הציבור החילוני והתקשורת כתגובה על דברי שר המשפטים יעקב נאמן אשר, בכנס שעסק בנושאי משפט יהודי, הביע דעה תומכת בשילוב ההלכה היהודית בחוק המדינה ובמערכת המשפט שלה.

למי שהקשיב לדברים ברור היה כי לא היה בכוונתו של האיש להציע סדר דברים חדש למערכת המשפט הישראלית וגם לא לבשר על כוונתו לעשות משהו בכיוון זה.

מה, אם כך, יכולים אנו ללמוד מתגובה זו?

את עוצמת הפחד הקיים בעולם הלא-דתי – ובמיוחד בעולם הפוליטי-שמאלני-אתאיסטי - ממפלצת דמיונית ששמה מדינת הלכה, המאיימת להפריע ל"שקט התעשייתי" שבו מתנהלים חיי החילוני הישראלי.

שוויון?

כל שני וחמישי זועקים אנשי שלומנו על עוול חדש הנגרם להם על ידי המדינה ועל כך שהדבר מוכיח כי קיימת "איפה ואיפה" ביחסה כלפיהם של המדינה, המבחינה בין אזרחיה ונוהגת בהם בדרך לא-שוויונית.

ובכל פעם מחדש מוכיחים אלה המתריעים על אפליה מצד הממשל כי מעולם לא למדו (או, אולי, לא חפצו לדעת) שהמדינה או ממשלתה, על אף הצהרתם על שוויוניות, מעולם לא יישמו כזו בישראל.

ועם זאת, אין חוסר השוויוניות שבו נוהג הממשל הישראלי כלפי זרמים ומגזרים שונים בחברה הישראלית מאז הקמת המדינה מייצג את הבעיה האמיתית, אלא ההעדפה המפליגה שבה הוא מתייחס אל אנשי שלומו.

כי בישראל, אם מתאים אתה למועדון המיוחסים, לא רק שפתוחות לפניך כל הדלתות, אלא שגם יש לך חסינות גורפת מפני ידן של הרשויות, דבר שאזרח דתי חרדי או ערבי יכולים רק לחלום עליו...

על המגמה הסורית.

לאחרונה אמר שר החוץ הסורי כי אינו מוציא מכלל אפשרות שעסקת שליט תכלול גם את שחרום של מספר אסירים סוריים הנמצאים בידי ישראל. בלי קשר לאמיתות הדבר, מהווה אמירה כזו הצהרה על תמיכה עקרונית של סוריה בארגון החמאס, דבר שכדאי שיקחו בחשבון בעלי הרצון, התקווה והכוונה לשלום עם סוריה בעקבות פתיחה אפשרית של מו"מ איתה.

מגיפה?

עם פתיחת העימות החדש בין נתניהו להתיישבות קשה שלא להיזכר בהתחלת פעולות שרון נגד אותו מגזר, שהגיעו לשיאם בגירוש גוש קטיף. לאור זה קשה להימנע מהמחשבה שקיימת באויר הפוליטיקה הגבוהה מגפה המכה חללים במיוחד בין אלה שמצליחים לקבל את אמונם של המתיישבים.

אוהד קמין