459
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 651
תגובות לאירועי היום חשוון תש"ע
בין דם לדם.
יש הרואים בענישה אמצעי להרתעה וחושבים כי עונשים המיוחדים למעשי פשע מסוימים ירתיעו את הרוצחים מלבצעם. בהקשר זה מוגשת בימים אלה לכנסת הצעת חוק למתן ענישה חמורה במיוחד על רצח ילדים. בלי להתייחס כלל לעובדה שאסור שמטרת ענישתו של אדם תהיה חברתית, אין הצדקה להבחנה בין דם לדם, כי אף שבאופן טבעי נכעס יותר על מי שפוגע בקרובים אלינו, על משפט צדק להיות עניני.
ולאלה המניחים כי רצח ילדים חמור יותר מרצח בני אדם בוגרים יש להזכיר כי גם חייל חמוש שנהרג בקרב היה רק לפני מספר שנים ילד...
מה שכדאי לזכור.
על רקע ההפצרות המשפילות של נשיא ישראל וראש ממשלתה מן הסורים לבוא ולדבר, כדאי להבטיח שבמו"מ העתידי עם סוריה ישוחחו נציגי ישראל והעם היהודי על סכום הפיצויים שמגיעים להם מן הסורים על ההרג וההרס שבמלחמתם היזומה הלא-צודקת שהם מנהלים נגדנו מאז קום המדינה – וגם שלא יישכחו, בין היתר, את שטחי הקרקע והישוב שהיו רכושם של יהודים ברמת הגולן, לפני שזו נכבשה על ידי הסורים.
קשר ההתעללות.
כתב אישום הוגש השבוע על התעללות בחייל צה"ל על ידי עמיתיו ליחידה ובבית ספר יסודי במרכז הארץ התגלו ילדי כתה א' שהתעללו בילד בן כתתם. בין שני המקרים קיים דמיון מעורר פלצות, כי בשניהם בוצעה ההתעללות בחדרי השירותים וכללה את השפלתו של הקרבן באמצעות הפשטתו מבגדיו.
על אף הבדל הגילאים של המעורבים בשני המקרים אי אפשר להתעלם מהדמיון הערכי שבהם: הקו הישר המחבר ביניהם מהווה הצהרה על משמעותו של קשר התעללות זה - שאיכשהו מעבירה התרבות הישראלית לבניה את קיומה של לגיטימציה לחילול כבודו של היחיד.
הימצאה של זילות מסוג זה של כבוד האדם כבר מגיל הילדות ועד לשורות צה"ל, שחייליו אמורים להיות רעים לנשק, היא עדות לקיומה בישראל של סכנה חברתית הגדולה הרבה יותר מפצצת הגרעין האירנית.
השוואה פושעת.
בפסק דין שנתן, שבו פסק השופט שדמי עונש של עבודות שירות לנער ערבי שהשליך אבנים על שוטרים, קבע בפסק הדין כי המדינה מפלה לטובה נערים יהודים שביצעו עבירות אלימות כלפי כוחות הביטחון במהלך ההתנתקות, למשל, לעומת נערים ערבים שביצעו עבירות דומות במבצע עופרת יצוקה. לדבריו, מדובר באפליה על רקע מגזרי, ולכן צריך להקל בעונשו של הנער הערבי.
אך להשוואתו זו לא היה מקום כי השופט התעלם בה בגסות הן מהשוני בטבע הפעולות והן מהקשרן השונה: לא רק שהמפגינים היהודיים – בניגוד לערביים – מעולם לא התכוונו לפגוע בשוטרים, מעיד ההקשר הפוליטי המלא על היותם של הערבים – ולא היהודים - חלק מן האויב הפועל נגד ישראל.
מחירה של יוזמה.
יוזמה חדשה לעידוד תעשיית הקולנוע בישראל הוצגה על ידי שרת התרבות והספורט, ח"כ לימור לבנת, למפיקת הקולנוע ההוליוודית, לטי ארונסון, המבקרת בימים אלה בישראל. לפי יוזמה זו יקבלו מפיקי קולנוע זרים שיבחרו לצלם את סרטיהם בישראל את כספם בחזרה מהממשלה במקרה של הפסקת הצילומים בעקבות "אירוע ביטחוני חריג".
ונשאלת השאלה: מי יממן את עלותה של יוזמה זו? שהרי אם הבטחה ממשלתית זו נעשית על חשבונו של משלם המסים הישראלי יש לפקפק במוסריותה – אלא אם כן תפעל מדינת ישראל כפי שראוי ותתבע את הפיצוי ההולם לתשלום זה מן האויב, שהוא האחראי האמיתי לנזק זה.
אוהד קמין