457

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 635

 

תגובות לאירועי היום חשוון תש"ע

שוט ישראלי.

לאחרונה נמסר על ביקור שר החוץ הצרפתי קושנר בלבנון, שבו נפגש, בין היתר, עם נציגים מהחיזבללה.

לא ברור מה היה לצרפת להציע לאלה, במסגרת טכניקת "השוט והגזר" הפוליטית שאותה היא מפעילה כחלק מהמדיניות הקולוניאליסטית החדשה שלה. אך בהמשך ביקורו של שר החוץ הצרפתי בלבנון הוא מצא לנכון להזהיר את אירן מהתקפת ישראל על מתקני הגרעין שלה. לאור זה, שאלה פתוחה היא, על כן, מה ניתן ללמוד מהסיבה שהביאה את המדינאי האירופאי להשתמש באיום הישראלי?

אולי מצא המערב דרך לנצל את ישראל כדי להאיץ באירן להסדיר את עניני הגרעין שלה כדי שתפסיק לאיים על שלום העולם?

כניעה.

משמעות הסכמתה העקרונית של ישראל להקים ועדת חקירה כדי לבדוק את מבצע צה"ל "עופרת יצוקה" בעקבות דו"ח גולדסטון היא כניעה עקרונית ללחץ הבינלאומי והשמאלני המופעל עליה מצד מבקריה.

זו עובדה שיש למדינת ישראל מה לשפר בתחומים רבים שבהם היא פועלת, אך הסוגיה איננה ענין כלל-עולמי ואסור שכל מדינה תחוש שהיא רשאית להפשיט את ישראל בפומבי בכל ענין. למעשה, די בעצם העובדה שדיקטטורות מהוות חלק גדול מהמערכת המדינית הלוחצת על ישראל כדי לבדוק באם הפרה את זכויות האדם כדי לשלול את זכותה של מערכת זו לשפוט את ישראל - ובמקום להיכנע לדרישותיה שומה על ישראל לתבוע פומבית את האו"ם, על כך שהוא משתף בועדותיו מדינות פושעות.

מחאה מתוקשרת.

הופעתו של סגן שר החוץ הישראלי באוניברסיטה בלונדון הופרעה על ידי מחאה פוליטית מצד מספר קטן של סטודנטים, אשר קראו לעברו "שחררו את פלסטין!" ונקבו בשמות ילדים שנהרגו לכאורה על ידי צה"ל.

קטעים נבחרים מהאירוע שודרו בחדשות הערוץ הראשון של טלויזיה הממלכתית הישראלית - ומוזר שהשידור הממלכתי בישראל מתנדב לשרת תעמולה זרה בדרך זו. אך לא פחות משתיקתו וחוסר תגובתו של נציג ישראל שנכח במקום אל מול ההפרעה הגסה לאירוע אקדמי-אינטלקטואלי בלטה לעיני ולאזני המתבונן באירוע המביך העובדה ששתי הצעירות החצופות שביצעוהו צולמו במשך הדקות הארוכות של מחאתן ללא הפרעה ומבלי שאיש מן הנוכחים – מאזינים או שומרים – טרח לסלקן מן המקום.

לגיטימיות השיח הפוליטי.

עם התחמם האווירה בישראל מבחינה פוליטית בשל התגברות הוויכוח המחזורי על לגיטימיות הסכם אוסלו, אמר הח"כ אורלב שאין לערב פוליטיקה באירועי יום הזכרון לרבין. אך אין דרך שבה ניתן לבטל את העובדה שרבין השתית את כל מעמדו הציבורי על עמדה פוליטית מסוימת.

אם חפץ מישהו בשיפור השיח הציבורי בישראל הוא צריך לעשות זאת על ידי כך שיפעל לשמור עליו כשיח מבלי לערב בו אלימות – ובמיוחד לא את האלימות התקשורתית המתבססת על פנייה לרגשנות המונית. דוגמה לכך היתה הכשלתו בשידור של דודו אלהרר, אשר שכח כי בהתקרב תאריך יום הזכרון מחפשת התקשורת את הקרבן התורן כדי להעלותו על המזבח המוכן לאלה מן הימין ש"הסתתם מובילה לרצח"...

אי צדק ושמו שוויון.

לקראת הדיון בדו"ח גולדסטון אמר יו"ר האו"ם כי הוא הפציר בישראל ובחמאס לפעול לפתרון הבעיות שהתגלעו בהקשר זה, אך בעצם העובדה שהניח את ישראל והחמאס על מפלס שווה ביטא כבר היו"ר את מסקנתו לגבי תוכן הדו"ח; הדבר מתבטא בראייתו שוות הערך את המתקיף והמתגונן גם יחד, מה שמבטא את כל הבעייתיות המוסרית שנושא עימו היום מוסד האו"ם.

אוהד קמין