436
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 574
תגובות לאירועי היום סיוון תשס"ט
הזכות לזכויות.
מר גולדסטון, שהוגדר בתפקידו כפקח מטעם האו"ם לנושא זכויות האדם, ערך בדיקה ברצועת עזה בכדי לקבוע אם יש מקום להגיש תלונות בנושא כלפי צה"ל. אך בבדיקה, שבה קבע כי לא מצא פגם בפעולת צה"ל לא היתה שום התייחסות להתקפה על ישראל שהביאה לפעולת צה"ל.
בכך ששליח האו"ם התעלם לחלוטין מן הפגיעה המתמדת של החמאס באזרחיה של ישראל, הוא ביטא יותר מכל הצהרה מפורשת את עמדתו לגבי זכויות האדם בכלל וזכויותיהם של אזרחי ישראל בפרט.
למעשה, מעצם העובדה שהאו"ם מצא לנכון לבדוק את מצב זכויות האדם בעזה לאור פעולת צה"ל ולא לפני כן, בישובים הישראליים שהותקפו מעזה, נראה שהאו"ם מניח שתושבי עזה הם בעלי זכויות אדם בזמן שאזרחי ישראל לא. בדבר זה יש משום גישה חדשנית לנושא זכויות האדם, שכן הוא מציע רעיון חדש: שלא לכל אדם יש זכות לזכויות אדם.
מהלכים נשיאותיים.
כששליח אמריקני מיוחד הגיע לאחרונה לישראל הוא נועד עם הנשיא שמעון פרס לפני ששוחח עם ראש הממשלה נתניהו. האם יש בסדר זה משום הצהרה אמריקנית לגבי חשיבות ההיררכיה המעמדית של האישים הישראליים או שהאמריקנים סתם התבלבלו קצת וסברו שגם ישראל עברה למשטר נשיאותי?
אם אכן כך קרה ניתן להבין זאת על רקע פעילותו הפוליטית הרבה של נשיא ישראל – ואולי הגיע הזמן להזכיר לו, למר פרס, שבישראל, שלא כמו בארה"ב, אמור הנשיא לייצג את כל העם ולא רק את אחד הצדדים של המפה הפוליטית.
כבוד לבחירה הדמוקרטית.
במסגרת מדיניות הפיוס הדיפלומטי שבה היא נוקטת הושיטה ארה"ב לאחרונה יד ללבנון ואף לאירן על תוצאות הבחירות שהתקיימו בהן.
כמובן שהמחווה האמריקנית מכוונת להעביר את המסר שהאמריקנים מכבדים את החלטות הבוחרים ורואים בהן ביטוי לרצונם של העמים. כדאי שיזכור אובאמה שגם ראש ממשלת ישראל אמור לבטא את רצונו של העם, כפי שנקבע בבחירות האחרונות במדינה.
אל תהיה חכם?
הסנטור האמריקני סם בראונבק ביקר בשבוע שעבר את הוגי מדיניות ארה"ב במלים אלה: "מקבלי ההחלטות שלנו היו חכמים מדי. הם חשבו שהם יודעים את הפתרון הרצוי לפני שלמדו מה הבעיה. הם דיברו על יצירת שתי מדינות שחיות בדו קיום..."
בתגובה לדבריו אלה כדאי לומר לסנטור כי לא קיים בעולם האנושי דבר כמו "חכמה רבה מדי". את מקורה של הצהרה זו שלו ניתן, אולי, לייחס לאמירה המטופשת שנפוצה בעבר בציבור הישראלי, "עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק".
ההנחה שיש ניגוד בין חוכמה לצדק הביאה יותר מדי פעמים את ההנהגה הישראלית למעשים של אי צדק, אשר נתגלו גם כמעשים מאד לא חכמים. זוהי תוצאה ישירה של אי הבנת העובדה שאין במציאות הבדל אמיתי בין צדק לחוכמה וכדאי שיידע האדם לבחור בשניהם.
מלחמה טובה.
בנאומו אמר נתניהו כי "איש בישראל אינו רוצה מלחמה". הוא טעה: רבים מאזרחיה הערביים של מדינת ישראל שונאים את העם היהודי ורוצים במלחמה, שבה ינצחו את אזרחיה היהודיים.
גם אני רוצה מלחמה. אני רוצה מלחמה טובה, מלחמת נצחון, כזו שבה ננצח את אויבינו ולא נאפשר להם יותר קיום והזדמנות לפגוע בנו. אם מעונין מישהו בשלום אמיתי, עליו לדעת שהדרך הטובה ביותר להגיע אליו היא זו של מלחמה טובה.
אוהד קמין