435

תגובות לאירועי היום סיוון תשס"ט

לא חוקי?

הטענה הקבועה של מהרסי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון להצדקת פעולותיהם היא "אי החוקיות" של המבנים שאותם הם הורסים.

במדינה דמוקרטית קובע המחוקק מהו חוקי – ולשם כך בוחרים בו האזרחים. למעשה, אחת מהצורות המרכזיות של פעולת ממשל במדינה מסודרת היא השפעה על החקיקה. דבר זה נעשה קודם כל על ידי קביעת יחסי הכוחות של הגוף המחוקק – הכנסת – על ידי הבחירות. כך, באמצעות הבחירות מעניק האזרח לנבחריו את אפשרות הקביעה של מה שחוקי.

לפיכך, אם ראש ממשלה, שר בטחון, נשיא או כל נושא תפקיד אחר, בכיר ככל שיהיה, פועלים לפי חוק שמנוגד לרצון הבוחר בטענה שרצון זה מבטא אי חוקיות, הם פועלים, למעשה, בהתאם לכלליו של הממשל הקודם, זה שהציבור דחה מן השלטון.

דרכים נעלמות.

אחרי החג נודע כי מפקחי האגף לדיג וחקלאות מים במשרד החקלאות ושוטרי השיטור הימי של משטרת ישראל תפסו במהלך החג שלושה דייגים שעסקו בדיג לא חוקי כ- 12 ק"מ מחופי תל אביב. הדייגים פעלו בניגוד לחוק, ללא רישיון דיג ובספינה שאינה מורשית לעסוק בדיג.

לתקשורת נמסר כי "...בכך פגעו בהתפתחות אוכלוסיית הדגים באזור, במיוחד לאור העובדה שהדגה הולכת ומתמעטת ומדובר במשאב מוגבל שהמשרד פועל בדרכים רבות להגדלתו." אך לא נמסר פירוט לגבי אופי הדרכים הרבות הללו שבהן נוקט המשרד.

בנוסף נמסר כי "בתקופה זו של השנה חולפים דגי טונה מול חופי מדינת ישראל והדייגים ניסו לדוג אותם ולמכור לכל המרבה במחיר." מכך ניתן אולי להבין כי כאזרחי ישראל אנו נהנים מקיומו של דיג נוח יותר, שבו אין מבקשים את המחיר הגבוה ביותר ואולי אף מעניקים את פרי הדיג במתנה לנזקקים. עם זאת קשה שלא לשאול מהו מקור פרנסתם של הדייגים המורשים, המפקחים והשוטרים.

מדיניות הפיוס.

כאומה החזקה ביותר בעולם, מחזיקה ארה"ב במחויבות מוסרית להשליט צדק, ובין היתר אומר הדבר להעניש משטרי עריצות. אך כבר כשנחת מטוסו של אובאמה בקהיר, בירת הדיקטטורה המצרית, דיברו בחדשות על הנאום שעמד לשאת נשיא ארה"ב בערב אותו יום כעל "נאום פיוס" של ארה"ב כלפי העולם הערבי.

יש הסוברים כי בעובדה שאובאמה לא מצא לנכון להאשים את העולם הערבי בפגיעה ישירה בארה"ב יש משום חוכמה פוליטית. אך לא רק שהרעיון ששומה על הקרבן הנפגע לפייס את התוקפן אינו חדש בהסטוריה העולמית, הוא גם מעולם לא התגלה כמוצלח במיוחד במונחים של איסטרטגיה; אם יש שיעור אמיתי שלמדה האנושות לגבי מה שמצליח בעימות עם משטרי עריצות, אז מדובר במתקפה מלאה במטרה להשמדתם הגמורה.

במיוחד כשמדובר בארה"ב צריך היה הנשיא אובאמה ללמוד לעומקו את קו הפעולה שבו נקטה ארצו בעבר לגבי המשטרים הנאצי והיפני וקרוב יותר לתקופתנו נגד העריצות העירקית. למותר לציין איך היה העולם של היום נראה אם היתה ארה"ב נוקטת כלפי משטרים אלה במדיניות של פיוס ואנשים כמו היטלר היו זוכים לפנסיה מכובדת.

סקירה סלקטיבית.

בנאום נשיא ארה"ב במצרים לא הוזכר שום יחס מיוחד לשחורים בהסטוריה הערבית. בהקשר זה היה על אובאמה לכלול בסקירתו ההסטורית, שכה התאמצה לתאר את תרומת האיסלם לעולם החופשי, שלא לשכוח את תרומת הערבים לעבדותם של בני הגזע השחור באמריקה.

בכל מקרה, נראה שלפחות מנקודת מבטו של העולם הערבי מוטלות על הנשיא האמריקני החדש עוד משימות רבות לפני שהערבים יפסקו לגביו ש"הכושי עשה את שלו"...

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים