427
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 582
תגובות לאירועי היום ניסן תשס"ט
מדינה אחת לעם היהודי.
בימים שלפני כניסתה לתפקיד של ממשלת נתניהו השניה, הועלתה בתקשורת אפשרות ההסכמה של ראש הממשלה החדש עם העקרון של "שתי מדינות לשני עמים".
אם באמת מסכים נתניהו עם עקרון זה, מהווה הדבר הפרה עקרונית של הערכים שבזכותם העפיל לתפקידו החדש, שכן התמיכה שקיבל מן העם בוססה על ראייתו את נתניהו כמייצג עמדות לאומיות מובהקות ואלה דוחות על הסף הסכמה עם עצם קיומה של ישות לא יהודית בארץ ישראל.
למותר לציין, בהקשר זה, כי גם אם היה בנמצא עם פלשתיני, הוא עדיין רחוק מלהוכיח כי הוא זכאי מבחינה תרבותית למדינה – וקל וחומר בארץ ישראל.
ואם באמת ההסכמה אינה אלא המצאה בדיונית, חשוב שממשלת ישראל תצהיר קבל העולם כי בארץ ישראל יש מקום וזכות קיום רק למדינה אחת – מדינת העם היהודי.
בעיות פרנסה של קברנים.
אם ימציא מישהו פתרון רפואי למחלות סופניות הוא יקפח את פרנסתם של קברנים רבים... ברעיון זה ניתן להיתקל כמעט בכל מו"מ מזרח-תיכוני שנתקע כאשר הצד הערבי מעלה עוד ועוד דרישות חדשות ההופכות לבלתי אפשרי את "סיום הסכסוך", שלא לדבר על הפרות בוטות של הסכמים מצדם, כמו במקרה של ההסכמים עם הרשות הפלשתינית.
מצב זה, המייאש את הצד הישראלי-מערבי המעורב במו"מ, מעיד על קיומה של מה שניתן לראות כ"דילמת הקברנים" שכל הפסקה של לחימה או שלום אמיתי מאיימים על פרנסתם...
יש בגישה זו כדי להסביר מדוע אומר המזרחן מוטי קידר ש"המזרח התיכון איננו מקום שבו מסיימים סכסוכים". כדוגמא לדבריו הוסיף כי "מאמצע המאה השביעית שילמו מליוני מוסלמים בחייהם את מחיר הויכוח התוך-מוסלמי הבלתי נגמר בין הסונים והשיעים".
כלכלה ופילוסופיה.
יום לאחר מינויו של נתניהו את הח"כ שטייניץ למשרת שר האוצר נשמעו בתנועת הליכוד קולות המתנגדים למינוי זה. בין היתר הגיעה לתקשורת, בהקשר זה, האמירה "הוא פילוסוף. אין לו קשר לכלכלה."
אמירה כזו ודומות לה מבטאת אי הבנה נפוצה לגבי הפילוסופיה. יסודה של אי הבנה זו בתפישת הפילוסופיה כתחום עיסוק לא מעשי. אך זה היה משתנה לחלוטין אם היתה מובנת יותר הדרך שבה גרמו טעויות פילוסופיות למשבר הכלכלי הקיים; דווקא במודעות לכוח ההרס של הפילוסופיה יש כדי להכשיר את הקרקע לניצול כוח הבניה שלה.
לאור העובדה שהמשבר החמור שקיים בימינו נוצר כתוצאה מרעיונות שפגעו בשוק החופשי, יש צורך דחוף בפילוסופיה שתעניק כבוד להון, לחרות ולזכויות האדם כדי להציל את הכלכלה.
האמנם צירוף מקרים?
ביום שני השבוע שודר בערוץ הממלכתי הסרט "פרהוד" שעסק בפוגרום שבוצע ביהודי עיראק בשנת 1941, והתבסס על עדויות אישיות של יוצאי עיראק. מיד לאחר הצגתו של הסרט התקיים באולפן הטלוויזיה דיון באירועים דומים רבים שבהם הותקפו יהודי המזרח התיכון ונפגעו רבות בנפש ורכוש, כשהם הופכים תוך כדי כך גם לפליטים.
באופן מוזר משהו סטה הדיון לעיסוק בשאלת רכושם של הפליטים הערביים שנטשו את ארץ ישראל במלחמת העצמאות וקשה שלא לחשוב, בהקשר זה, על קיומה של מגמתה להשוות בין סבל היהודים הנרדפים בארצות ערב לסבלם של הערבים, אף שהאחרונים לא סבלו מפרעות כלשהן על רקע דתי ואף לא היו חייבים לעזוב את מקומם.
ומה שהופך חשד זה במגמתיות לחזק במיוחד הוא הקושי לראות כצירוף מקרים את העובדה ששידור הסרט והדיון נערכו בדיוק ביום השנה המכונה על ידי ערביי ישראל "יום האדמה".
אוהד קמין