412
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 564
תגובות לאירועי היום טבת תשס"ט
הפסקת אש הומניטרית?
מול ההצעה של "הפסקת אש הומניטרית", שהועלתה על ידי גורמי חוץ רבים, שומה על ישראל להצהיר כי בהקשר הקיים הפסקת אש איננה הומניטרית. יתרה מזו, מכיוון שפעולתה של ישראל, המגינה על אזרחיה, היא פעולה הומניטרית, כל מה שמכוון נגדה איננו הומניטרי.
מחיר הדמוקרטיה.
אליל המיתוס העכשווי שלו סוגדים בימינו הדתיים הפאנאטים של השמאל, הוא קיומם ברשות הפלשתינית של אזרחים חפים מפשע, הסובלים על לא עוול בכפם.
ההרס הרב המתחולל בעזה גורם לרבים לשאול: למה לא שומעים את דעת העם? אך העם היושב בעזה אינו נהנה מזכות הבעת עמדה או מחאה כלשהם - לכך דאג שלטון החמאס, המונע ביד ברזל כל צורה של התנגדות לו. מכיוון שתושבי עזה ה"חפים מפשע", יהיה מספרם אשר יהיה, שייכים לציבור שרובו בחר בשלטון החמאס, כל מה שקורה להם עכשיו אינו אלא המחיר שהם משלמים על הבחירה הדמוקרטית של הכלל שהם משתייכים אליו.
זכות הביטוי של העם הערבי-ישראלי-פלשתיני.
שלא כמו במלחמותיה הקודמות של ישראל, החליטו הערבים בכל רחבי ישראל לצאת להפגנות מחאה נגד פעולת ישראל בעזה. בצד העובדה שבפעולה זו יש משום הבעת אי אמון במדינת ישראל ובכך גם תמיכה באויביה שמעבר לגבול, נשאלת השאלה: מה גרם למחאה העכשווית?
את התשובה לכך ניתן, אולי, ללמוד ממה שאמר בשידור רדיו אחד מנציגי הציבור הערבי-ישראלי, הח"כ מוחמד ברכה. "גם חלק גדול מהציבור היהודי אינו מסכים עם המלחמה הנפשעת". מכך ניתן להבין שהבעות המחאה של הציבור הערבי הן תוצר של שיעור שקיבל ציבור זה ממחנה השמאל.
יסודה של הזדהות לאומית.
בתכנית "פוליטיקה" הגן צלי רשף, יו"ר "שלום עכשיו" על זכות ההבעה של ערביי ישראל את הזדהותם הרגשית האוטומטית עם יושבי עזה והביא כדוגמה מחזקת לרעיון את הזדהותם של יהודים בישראל עם מה שקורה לבני העם היהודי בכל העולם.
אך יהודים אינם מזדהים עם רוצחים יהודיים. יתרה מזו, לאורך כל ההסטוריה הוכיחו יהודים תמיד נאמנות לעמים שבקרבם ישבו. בנוסף לכך משמשים חברי "שלום עכשיו", הנלחמים דרך קבע באחיהם מן ההתישבות ביהודה ושומרון, דוגמה לאי קיומה של הזדהות כזו בין יהודים.
כי בניגוד להזדהות האוטומטית הלא צודקת של הערבים עם יושבי עזה המאיימת על ישראל, אין ההזדהות הלאומית, כשמדובר ביהודים, מעניקה חסינות אוטומטית למי שהפר בפעולותיו את קדושת חיי האדם.
זה לא נגמר.
גירוש גוש קטיף ממשיך לכאוב לישראל בדרכים רבות, כאשר בנוסף לסבל המגורשים סובלים רבים אחרים מהנזקים שבהפיכת רצועת עזה למוצב קדמי של האסלם הקיצוני.
השבוע התקיים משפטה של נדיה מטר בשל מכתב שכתבה ליונתן בשיא בתקופת הגירוש. נדיה מטר, שהאשימה את האיש בכך שבחר לשתף פעולה עם הממשל בפגיעתו בתושבי הגוש, זוכתה על ידי בית המשפט, אך המדינה החליטה לערער על זיכויה ומכך המשפט החוזר.
לאחרונה נדחה המשך המשפט בשל שירות המילואים בעזה של אישיות מרכזית מטעם התביעה, עובדה שהוצגה על ידי העו"ד שפטל, המייצג את הגב' מטר, כמדגישה את פשעו של הממשל שאליו התייחסה במכתבה לבשיא. כך או כך, התעקשות הממשל על המשך המשפט חושפת את הפוליטיקה של אנשי הממשל, המסרבים להכיר בטעות שעשו בגוש קטיף, המשתלמת במחיר שאותו כולנו משלמים היום ברצועת עזה.
אוהד קמין