403
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 555
תגובות לאירועי היום תשרי תשס"ט
פלורליזם?
השמאל מרבה להציג עצמו כמי שתומך בפלורליזם רעיוני, כלומר כמי שמעניק לגיטימציה לדעות שונות, כולל כאלה שאינו מסכים עימן. אך למעשה, השמאל אינו מתייחס בצורה כזו לבעלי רעיונות שאינם מתאימים לעמדותיו.
שתיקת השמאל לנוכח ההרס הקשה של בית פדרמן, שלא לדבר דרך הפינוי הברוטאלית של משפחתו, עומדת בסתירה לדרך שבה אנשיו מגינים על מה שנראה להם כזכויות המתיישב הפלסטיני, גם כאשר הפסטינים נוקטים דרך קבע באלימות קשה.
אני מסתכן בכך שאיש השמאל יראה אותי כצר אופקים, אך אני מכריז בזאת כי אינני מקבל את עמדתו של מי שמכוון עלי נשק כלגיטימית. יתרה מזו: אני חושב שכדאי שיעזוב מהר ככל האפשר את העולם.
"סחטנות"...?
בהודעה לתקשורת, שבה הצהירה הגב' לבני על אי יכולתה להרכיב ממשלה, היא ציינה כי "סירבה להיכנע לסחטנות של המפלגות". בעצם שימושה, בהקשר זה, במושג "סחטנות", היא הציגה את עמדותיהן של המפלגות שאותן לא הסכימה לקבל כבלתי לגיטימיות מבחינתה – מה שאינו יכול להתקבל על הדעת כגישה קבילה בחיים הפוליטיים של מדינה.
במדינה דמוקרטית שומה על איש ציבור לראות את אלה שאינם מסכימים עמו, כל עוד אינם עוברים על החוק או מבצעים מעשה לא מוסרי, כברי פלוגתא לגיטימיים.
השקעות לטווח ארוך.
לאחרונה נודע כי ממש בזמן שבו מנהל החמאס מו"מ לגבי שחרורו של גלעד שליט הוא בודק אפשרויות לחטיפת חיילים ישראליים נוספים. יהיה זה בגדר שטחיות לראות את מעשי החמאס, בהקשר זה, רק כפעולת מלחמה. יותר נכון יהיה להבין כי מנקודת מבטו של ארגון רצח זה, מדובר בסוג של השקעה עסקית נושאת רווחים לטווח ארוך, במיוחד לאחר שבעסקה האחרונה שביצעה ישראל עם החיזבללה נקבע מחיר גבוה כל כך לחיילים ישראליים...
זכויות אדם דיקטטוריות?
לאחרונה נודע כי בכירים מארגון החמאס פנו לארגוני זכויות אדם במערב בבקשות סיוע.
החמאס הוא ארגון דתי ואנטי-יהודי כאחד. ככזה, מבחינתו חיסול מדינת ישראל הוא מטרה משותפת של הערבים מדינית ודתית כאחד: מבחינה דתית, מדובר בחיסול היהדות אל מול כוחו העולה של האיסלם. מבחינה מדינית משמעות הדבר חיסול הדמוקרטיה במרחב הדיקטטורי, דבר שהוא אינטרס משותף ומובהק של כל משטרי מדינות ערב החוששים מאיומו של החופש הישראלי, על ה"שקט התעשייתי" של מלחמותיהם הפנימיות במזרח התיכון.
מהצגה זו של הדברים ניתן להבין מדוע יש התאמה כה הדוקה בין האיסלם לפגיעה בזכויות האדם – ולתמוה על המידה שבה אין ארגוני המערב העוסקים בזכויות האדם תופסים זאת.
פחד בתחפושת רעיונית.
מפעם לפעם תוהים אנשי שלומנו על שיתוף הפעולה הנרקם בין ארגונים שלכאורה מיוסדים על הומניזם ואהבת האדם, כמו אנשי השמאל מאירופה, לבין כוחות פוליטיים אכזריים שלחיי אדם אין כל ערך עבורם, כמו מוסלמים קנאיים, המוכנים לכל מעשה רצח כדי לקדם את מטרותיהם.
הדבר מעלה שאלות רבות במיוחד לאור ההתנהגות האלימה של המוסלמים כנגד הנוצרים באיזורי חיכוך בין קהילות דתיות אלה, כמו בנצרת או בעזה.
התשובה לשאילתות אלה אינה נמצאת בתחום הרעיוני, אף כי היא מוצגת, לפחות מהצד השמאלני-נוצרי, כשאיפה לשלום והרמוניה. למעשה, מצביעות העובדות על כך שביסודו של דבר, מה שמניע את אנשי השמאל או הנוצרים לחבור אל המוסלמים אינו אלא פחד.
אוהד קמין