400
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 576
תגובות לאירועי היום תשרי תשס"ט
לשון אחרת.
בתקשורת הממלכתית סיפרו לנו לאחרונה על פגישת צוות המו"מ של מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק עם ציפי לבני וכלכלנים בכירים במטרה "לבחון את מצב המשק". מן הדברים ברור שמה שהחבר'ה האלה באו לברר זה כמה כסף יקבלו אם ייכנסו לממשלה. מאידך, סביר להניח שאם היה צוות של ש"ס נפגש עם ציפי לבני לאותה מטרה ממש היתה התקשורת מנסחת את מטרת הפגישה של הש"סניקים, באופן שונה מעט – אולי כ"תביעה לקצבאות".
כי יש בתקשורת גורמים המקפידים להציג את פעולתם של שומרי המצוות בפוליטיקה ככזו שמונעת על ידי רצון בכסף. בזמן שאת האינטרסים הדתיים הם מציגים כ"תאוות בצע", הם מתארים את אנשי השמאל בפוליטיקה כחלוצים חברתיים החוקרים את המצב הכלכלי...
מאבק בין כוחות.
התנועה לאיכות השלטון תבעה מציפי לבני לפטר את שר המשפטים, פרידמן, בטענה שפעל "באופן שיש בו לפגוע בבית המשפט ובשלטון החוק". כך עשה, לדברי המכתב שהגישה התנועה, בהצעות חקיקה ואף בהתבטאויות פומביות אשר... "...אינם יכולים להותיר ספק באשר לכוונתו להביא לכרסום בכוחו של בית המשפט". בניסוח זה המחישו אנשי התנועה שכמו כל אנשי השמאל הם מבינים את המתרחש בתחום המשפט כמאבק על כוחות ולא על זכויות. שאם לא כן, הם היו מציגים במגמתו של השר פגמים וליקויים עקרוניים הנוגעים לצדק ולא למעמדו של בית המשפט העליון.
כל מה שאפשר?
בהפגנה שנערכה בתל-אביב למען שחרורו של גלעד שליט נאמר, בן היתר, כי הממשלה איננה עושה מספיק לשם כך. אף כי נראה כי משתתפי ההפגנה אינם מתכוונים לכך שישראל תקשיח את עמדתה, אפשר להניח כי ישראל איננה עושה את כל מה שאפשר בנושא. את זאת ניתן להסיק מהעובדה שכה הרבה מבכירי החמאס נהנים מאווירו החופש ומאור השמש, מבלי שיחששו לעורם.
מילכוד מאלף.
ככל שיוסיפו גופים פיננסים בינלאומיים להציע פתרונות גלובליים למצב – החל ממתן מענקים לגורמים שנמצאים בבעיות וכלה בהורדת הריבית – הם יצהירו בכך, למעשה, על חששם הגובר – ובכך יגבירו גם את התמוטטות אמון המשקיעים ביציבות הבורסות. במילכוד זה, שכלכלת העולם לכודה בו, יש משום שיעור מאלף בכלכלה: הוא מלמדנו בדרך כואבת כי השכל הישר של האנושות, שהוא המכוון את המשקיעים, יודע כי מה שגורם ליציבות השווקים הוא היצרנים ולא הממשלות. בהקשר כזה, אין בכוח ממשלות, התערבות שלטונית או חקיקה, לשנות או "לתקן" זאת.
הפתרון: גירוש.
אין ספק שיוזמי השתוללות ההרס המאורגנת של ערביי עכו יצאו מתוך הנחה שהיהודים (בדומה למה שהתרחש במלחמת יום הכיפורים) לא יהיו מוכנים לאירוע ולא יתעדוהו. לפיכך, הניחו הפורעים כי לא ניתן יהיה לבסס תביעה ראויה נגד אלה ששלחו ידם בהרס, בהנחה שכפי שמתבקש מתביעה אזרחית ראויה, יש לגבות כזו בעדויות ברורות.
לכן, עובדתית ומוסרית, הדבר מחייב את מדינת ישראל להתייחסות קולקטיבית כלפי ההמון האלים, כזו שמופעלת בשעת מלחמה או קרב, שבהם לא ניתן לדעת בבירור מי בדיוק האשם שמנגד. משמעותו המעשית של הדבר, בהקשר של עכו, היא גירוש מקיף של קבוצות תושבים שלמות מן העיר, המתגוררות באיזור שממנו הגיעו הפורעים – אלא אם כן יסגירו אלה את מקורביהם האשמים בפשע תוך הצגת עדויות משכנעות מצידם.
אוהד קמין