397

 

תגובות לאירועי היום אלול תשס"ח

המאבק עדיין נמשך.

השבוע קיבל השר לשעבר נתן שרנסקי את פרס החירות על שם רונלד רייגן. שרנסקי, שכונה סמל למאבק האנושי לחירות, רכש מעמד מכובד זה אחרי שהצליח לנצח את מנגנון העריצות הסובייקטי, שהיה אחד מהגדולים והמקיפים ביותר שידעה האנושות.

אך המאבק העקרוני העולמי נגד הדיקטטורה עוד רחוק מסיום. מאבק זה איננו מאבק נגד מדינה דיקטטורית זו או אחרת, אלא נגד עיקרון הדיקטטורה, המאפשר את שיעבוד האדם בצורה הנוגדת את טבעו והופכת את החברה האנושית למערכת מעוותת של אלימות ממוסדת.

בהקשר זה, שותפה מדינת ישראל למדיניות כלל-עולמית קיימת התומכת בעקרון הדיקטטורי.

קביעת גבולות הארץ.

בחיזבללה ציטטו בהרחבה את דברי ראש הממשלה אולמרט על תום רעיון ארץ ישראל השלמה. אין כמו עובדה זו להצביע על רמת הקשב לה זוכים מנהיגי ישראל במחוזות האויב – ועל המשמעות האיסטרטגית שיש לכל הצהרה של נבחר ציבור ישראלי, גם אם לא נבחר ממש.

בהקשר מסוים זה יש לזכור כי רעיון ארץ ישראל לא הומצא – כפי שיש המאמינים בכך - על ידי פוליטיקאים ימניים למטרות אימפריאליסטיות-קולוניאליות.

ארץ ישראל היא ערך יסוד במסורת ישראל ומקורה בספר הספרים של היהדות. בכל מקרה, אין גבולותיה של הארץ ענין למו"מ כזה או אחר בין מדינאים, אף לא ישראליים.

גם מבלי להתייחס אל ערך גבולות ההבטחה האלוקית, מה שיקבע באופן מעשי את גבולותיה של מדינת ישראל אינו החלטות ממשלה אלא מעשי ההתישבות של יהודיים, הכוללים כל דרך צודקת של רכישת קרקע, בעבר או בעתיד.

השיעור של ה11.9

מדי שנה מתקיימים בארה"ב טכסי זכרון שבהם מועלה זכר אלפי הקרבנות שנספו במתקפת הטרור על בניני התאומים בניו-יורק. אין ספק שבמקביל לכך משתבחים אלה שיזמו מתקפה זו בגאווה על הצלחתם. כדי לעקור את רשעותם של רוצחים מסוג זה מן העולם לא די בהשמדתם. מה שיסייע בכך הוא אם שני הצדדים ילמדו את השיעור החשוב הטמון באירוע טרגי זה:

ביסוד הדבר חשוב לדעת כי המתקפה הזו לא היתה מתאפשרת ללא נדיבותה של המותקפת, ארה"ב, אשר סיפקה למתקיפיה לא רק את הקרבנות הרבים אלא גם את כל האמצעים והידע שבלעדיהם לא היו הם מסוגלים ליצור מתקפת רצח כה גדולה נגד בירת העולם החופשי.

לכן יש במעשה הטרור הזה משום סמל לאי המוסריות שביסוד כל פעולת איבה המופנית נגד העולם החופשי על ידי יוזמה שבאה מן העולם השלישי. בכל פעולה מסוג זה יש, בימינו, משום כפיות טובה שבה מפנה הטפיל את אלימותו כנגד היצרן שבזכותו הוא מתקיים ובו הוא תלוי.

קופונים ממשלתיים.

עם הישמע דבר החלטת הממשל האמריקני להזרים מאות מיליארדי דולרים לסתימת החורים השחורים הפיננסים הענקיים שניבעו בהתמוטטות הכלכלית האחרונה בארה"ב, נשמו רבים לרווחה. הם ראו בהחלטה זו משום מתן חבל הצלה לכל המאוימים בהתרוששות.

מה שמשותף בכל העולם לאנשים כאלה – ולתומכי הרגולציה בכלל – הוא החזקה באמונה הטפלה שהממשל הוא מעין כוח הצלה, אביר מושיע, שבידו היכולת לחסל את הדרקון הרע של הרעב והאבדן המאיימים על המשקיע הקטן.

אם יהיו הכל מציאותיים הם יבינו שאין בשום ממשלה אבירים כאלה או יצרנים המסוגלים לספק מזון לרעבים, אלא פקידים קטנים, שבמקרה הטוב אינם מפריעים לבעלי הפתרונות האמיתיים מלפעול. במקרה הרע, הגרועים והטפשים שבפקידי הממשלה מאמינים כי הם יכולים לייצר יש מאין פתרונות בצורת הדפסת שטרות כסף. אך מה שרבים מהאזרחים אינם מבינים הוא שמדובר רק בקופונים ממשלתיים, שעליהם סימני כישוף מיוחדים, המביאים את היצרנים מבין האזרחים לוותר על רכושם ועל פרי עמלם.

אוהד קמין