390
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 569
תגובות לאירועי היום תמוז תשס"ח
מחיר אלטרנטיבי.
אל מול האתגר של שחרור גלעד שליט ניתן לעשות הרבה יותר מאשר להתווכח על מספר הרוצחים שישוחררו. האלטרנטיבה היא להכניס לכלא כל אדם חופשי שמסייע לארגון החמאס תוך איום לפחות על דרורו.
למי הכוונה? קודם כל למי שמבצע את המו"מ על שחרורו של שליט מטעם החמאס. ואחר כך את את כל מי שמסייע להעברת מסרים של ארגון רצחני זה.
למשל, לאחר חיסול בכיר חמאס בחברון השבוע איים החמאס בנקמה. אין ספק שהדבר, שעליו נשמע במהדורת החדשות, הגיע ממקור מסוים. כמו במקרה של מסרים רבים אחרים ששומעים אנו מארגוני האויב, יש לשאול את השאלות: מיהו המקור? האם הוא חופשי? ואם בן – מדוע?
וככל שיקדם הטיפול בכל סוגי משת"פים כאלה עם האויב, כן יגדל הסיכוי לראות את שליט בבית – או, לפחות, שיחשבו שוביו פעם נוספת על המחיר – לא זה שהם מעוניינים לגבות תמורתו אלא זה שהם משלמים על החזקתו.
השיעור של קונטאר.
בשיאה של חגיגת שחרור הרוצח חזרה התקשורת והזכירה שוב ושוב את העובדה שבעת שהותו בכלא הישראלי הוא קיבל ממדינת ישראל את האפשרות לסיים תואר לימודי. מה שלא נמסר לציבור הוא מה, בדיוק, למד שם האיש?
לפי מה שראינו ושמענו לגבי מה שעשה על בימת החיזבללה, נראה שהוא לא למד הרבה. אך מה שלמד חשוב הרבה פחות ממה שאפשר ללמוד ממנו, כי קונטאר הוא שיעור בפני עצמו.
יש בעצם העובדה שאנו רואים בקונטאר רוצח ואויבינו רואים בו גיבור משום שיעור חשוב בפקולטה ללימודי המזרח התיכון. גם מי שחושב על אפשרות חיסולו, כדאי שיקח בחשבון את העובדה שבעיני הציבור שלו, שווה הגיבור השאהיד יותר מגיבור חי.
כי השיעור שעלינו ללמוד, בהקשר זה, הוא שתרבותו אינה מחשיבה את האדם – ישראלי או ערבי - כיחיד חי אלא כסמל. בהתאם לכך, המאמץ העצום שהשקיעו משחרריו לא נבע מדאגה לרווחתו כאדם אלא מהיותו סמל מועיל בעולמם.
אי צדק.
אין כעובדה שאהוד ברק משמש היום שר הבטחון עדות חזקה יותר לקוצרם של טווח הראיה, הזכרון והמחשבה הישראליים. לגבי אלה שזוכרים רק עשור אחורה, יש אי צדק משווע בכך שאדם זה, שאחראי במידה כה רבה למצבו הבטחוני הרופף של הגבול הלבנוני, משתתף בהלוויות חיילי צה"ל שנהרגו שם – ועוד כשר בטחון.
בתרבות של שקר.
לפני מספר ימים ערכו אנשי שלומנו הפגנת מחאה נגד אירוע שבו חלקו כבוד למוחמד בכרי, יוצר "ג'נין, ג'נין", סרט התעמולה השקרי, שהשמיץ את צה"ל על הפעולה שבוצעה בג'נין.
העובדה שבית המשפט הישראלי, אשר קבע כי הסרט עתיר כזבים מגמתיים, לא פתח לפני הישראלים, שחלק גדול מהם איבד בשדה הקרב של ג'נין רבים היקרים לו, אפילו פתח של רמיזה לגבי אפשרות חוקית כלשהי לחייב את בכרי לשלם על מעשה העוול שלו היא שערוריה. אך זו מחווירה לעומת העובדה שיש מי שמצא את בכרי ראוי להוקרה על אף שקריו. הדבר מעיד על כך שבתרבות שהוא ותומכיו מייצגים אין שום ערך לאמת וכל עוד השקר מועיל למטרות הרשע, יהווה השקרן ראוי לכבוד.
אוהד קמין