382
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 550
תגובות לאירועי היום סיוון תשס"ח
רצח כגבורה.
בין אם מדובר באמת או לא, טורחת התקשורת הישראלית לספר לנו בעקבות ידיעות המגיעות מלבנון כי משפחתו של הרוצח הלבנוני המוחזק בידי ישראל מחכה לשחרורו ומכינה לו קבלת פנים חגיגית. דבר כזה אין משמעו דיווח סתמי אלא הצגה חוזרת של טבע התרבות האנושית שעימה מקווים אנשי ה"שלום" שבין הישראלים לקשור קשרים עתידיים: בזמן שבו מצפה אדם תרבותי אמיתי מרוצח שריצה את עונשו שיביע חרטה על מעשיו, הופך מעשהו בעיני בני חברתו לאות של גבורה.
חוצפת הפושעים.
נמסר בתקשורת כי חאלד משאל, נציג החמאס, מאשים את ישראל במניעת שחרורו של גלעד שליט. לאור פשע חטיפת שליט לא ניתן להתעלם מהחוצפה המבעיתה של החוטפים, המתבטאת בדברים אלה של נציגם: לא רק שהעובדה שהחוטף מאשים את חברי הנחטף בכך שאינם משלמים את דמי הכופר שתבע, אלא שהוא מרשה לעצמו להציג את עמדתו – זו של החוטף הסחטן - כצודקת ואת שלהם כאחראית לפשע.
ויש גם אי צדק משווע בכך שבעוד שהחייל החטוף זועק על חייו מבין כתלי כלאו, החוטפים הפושעים חופשיים. בהקשר זה אסור לנו לשכוח כי לפחות לגבי פושעים כמו משאל יכולים אנו להביא לידי צדק מיידי על ידי מאסרם וכליאתם.
ההנחה הברברית.
תביעותיהם של הערבים מישראל מתבססות על טענותיהם נגד המדינה כגורם שהפקיע מהם את רכושם. בידוע הוא שחלק גדול מטענות אלה הן שקריות, כמו זו של הטרוריסט הגדול מכולם, יאסר ערפאת, שאף כי נולד בקהיר ומשפחתו היגרה לירושלים, הוא שיקר ביודעין והציג את עצמו כיליד ירושלים.
אך ההתמודדות העובדתית עם תביעות הערבים מחמיצה את הנחת היסוד שביסוד מלחמתם, המצדיקה את רציחתם של בני אדם למטרת "שחרור" אדמתם. הנחה זו מהווה עדות מרשיעה לגבי היותם של מחזיקיה בדרגה של ברבריות גמורה מבחינה אנושית.
רק בן אנוש ברברי יכול לפגר במידה רבה כל כך אחרי ההתפתחות התרבותית האנושית, תוך החמצת הישגיה בתחום הצדק, עד כדי להאמין שרצח הוא הפתרון לבעיה שבין בני אדם תרבותיים מטופלת באמצעות משפט צדק.
מו"מ פושע.
השמאל העיוור, הבוגדני, דוחף את ישראל למצוא דרכים לשבת עם רוצחים ופושעי מלחמה לשולחן הדיונים גם כאשר אלה מראים כי אין, מבחינתם, שום אפשרות אמיתית לדו-קיום עם היהודים במדינתם. כשאויבים אלה מכריזים על אי הכרה בישראל ופועלים במוצהר כדי להשמידה עושה ישראל בתבונה כאשר אין היא נופלת בפח השלום המטורף ואינה מוכנה לשתף פעולה עם מבקשי נפש בניה.
ברוח זו, חזרו פעם אחר פעם נציגי ישראל על הצהרתם כי אין הם רואים את החמאס כגורם ראוי למו"מ. מאידך, מזה חדשים רבים אנו שומעים על מחול דיפלומטי סוער שמתחולל לגבי המספר המדויק של מחבלים שישוחררו לעומת גלעד שליט – ולגבי הניסוח המדויק של המצב שבו תתאפשר רגיעה במלחמתו של החמאס נגד ישובי חוטף עזה (וזו איננה טעות דפוס!).
אם היו נציגי מצרים מדברים עם נציגי החמאס בלי ידיעתה של ישראל היה הדבר הופך אותם לשותפים לפשעיו. ידיעתה של ישראל והעובדה שהיא משתמשת במצרים כבמתווכת הופכת אותה לא רק לצד פעיל במו"מ אלא גם לפושעת בשל הסכמתה לכך.
אוהד קמין