380
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 635
תגובות לאירועי היום סיוון תשס"ח
ההצלחה של האחים חלמיש.
האחים חלמיש, שיצאו למלא את תפקידם כאנשי בטחון אל מול פורעים ערבים, מצאו את עצמם כלואים בידי מדינת ישראל על לא עוול בכפם. לכאורה, כשלון גדול. למעשה, בידם של האחים חלמיש יש הצלחה גדולה יותר ממה שהתכוונו לה; במעשה שלהם הם הצליחו "לסמן" עבור עם ישראל כולו צוות משפטי שלם ולחשוף את פשע עיוות הדין שבידו.
כך, ביצאם אל מול מספר ערבים שאיימו על שלום ההתישבות שעליה הגנו, הצליחו האחים לחשוף קבל עם ועדה את פשעי המערכת המשפטית כולה.
וברור הדבר שבזמן שבעוד מספר חדשים ישובו האחים אל חיק משפחותיהם, לא ימחה אף פעם הכתם שדבק, בשל פרשה זו, בכל מי שנטל חלק באחריות לכלאם.
הליך לקוי.
שמענו שיש סיכוי שבית משפחתו של הרוצח שהיכה בישיבת מרכז הרב ייהרס בשל "חריגות" שנמצאו בבנייתו.
אף כי סביר שרבים ימצאו סיפוק בהרס הבית הזה, יש פסול חמור בתהליך שבו, כדי לפגוע במישהו, מחפשים סעיף בחוק שמאפשר זאת.
מדובר בשימוש בחוק שלא במטרה לעשיית צדק אלא כבתירוץ ליישום מטרה שלא הושגה לגביה הסכמה צודקת אמיתית, כראוי. למעשה, רבים מאנשי שלומנו עלולים למצוא את עצמם סובלים קשה (כפי שכבר נעשה רבות בעבר) מכך שמדיניותם של המתנגדים להם מבחינה פוליטית נשענת על הליכים מסוג זה, שבהם מוצאת לפועל מטרה שלילית כלשהי אחרי שנמצאו הסעיפים החוקיים שמאפשרים אותה.
פושעים בתחפושת.
"הפושעים לובשי המדים" הוא ביטוי שבו השתמש המיליארדר גאידמק כאשר תקף את האחראים על פעולות יזומות כנגדו במערכת החוק הישראלית. בלי קשר לשאלה מהי מידת הצדק שבהאשמה זו שלו, אין ספק שבביטוי זה הצליח גאידמק לקלוע יפה לתפקודם ומעמדם המוסרי של חלק גדול מאלה שפועלים היום לכאורה בשירותו של האזרח, אך למעשה משתפים פעולה עם אויביו לפחות בכך שהם מפקירים אותו לחסדיהם.
אל הפתרון האמיתי.
שני אחיו של שבוי מלחמה מצרי שנהרג בידי כוחות צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים, הגישו תביעה בסך 15 מיליון לירות מצריות נגד ישראל.
אם יפסוק בית המשפט שישראל אשמה במותו של השבוי, תהיה אשמתה בטלה בששים אל מול העובדה שמצרים היא שפתחה במלחמות נגד ישראל – ומשמעותו של הדבר, מבחינת הצדק המעשי, היא שמצרים היא האחראית הכוללת לכל נזק או אבדן שנגרם כתוצאה מכך.
במובן זה, יתכן שדווקא ההכרח להתמודד עם התביעה המצרית יהיה מה שיעלה את יחסי ישראל-מצרים לא רק על המסלול הראוי למציאת פתרון צודק למלחמה ששררה ביניהם, אלא גם לפתרון עתידי לכל המלחמות שפתחו מדינות ערב נגד ישראל.
טלנסקי כאזרח מאמין.
מעבר לבעיה האישית של אולמרט ולבעיה הציבורית של האזרח הישראלי לנוכח תזרים המזומנים שלו, יש משהו עצוב ביותר בנקודת המבט של טלנסקי: עצובה היא העובדה שהתורם הנדיב, טלנסקי, שילם במשך שנים רבות עבור סחורה שבה האמין ועליה סמך – וכמו כל אזרח שהאמין באיש ציבור שאיכזב אותו, היה גם הוא לקורבנה של הונאה.
במובן זה אין מר טלנסקי שונה עקרונית מכל משלם מסים ישראלי אחר שהונה על ידי פוליטיקאי שעל מילתו סמך. .
אוהד קמין