הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

377

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 674

תגובות לאירועי היום אייר תשס"ח

עצמאות, עם, ארץ, מדינה.

כמו בכל יום עצמאות מתגבר הויכוח בעד ונגד חגיגתו, בשל היחס הקשה שבין הישגי העם היהודי בארץ ישראל לבין הפשעים החמורים שבוצעו על ידי ממשלות ישראל בשנות קיום המדינה.

העובדה שרבים הם אזרחי ישראל שאינם יודעים במדוייק את ההבדל בין מושגי העם, הארץ והמדינה היא תוצר של מחדל, שהוא, רק במקרה הטוב, פרי של רשלנות המחנך הממשלתי.

אך בהקשר שבו מאיימת המדינה תדיר על גירוש חלקים מהעם מארצו, ניתן לראות מי יכול להרוויח מכך שהמתיישב אינו מסוגל להפריד במחשבתו בין מדינת ישראל לארץ ישראל.

מצער במיוחד שהדבר קורה לעם ישראל, אשר בילה דורות רבים מחוץ לארצו – והיום, כאשר התגשם חלום הדורות שלו והוא שב אליה – אין מניחים לו לחיות בה בשלום.

ההסכם.

כפי שרבים מאיתנו יודעים, אסור לאדם אחד לעשות הסכם שמסכן אדם אחר. מה שאזרחי מדינת ישראל אינם יודעים או שכחו מזמן הוא שבהקשר של הסכם הפוליטי שקיים בין אזרח למנהיגיו ניתן לומר שקל וחומר שאסור לנציגו, משרתו ופקידו של אדם לעשות כך לגבי לקוחו – וזהו, למעשה, היחס האמיתי בין איש הממשל המשרת לבין האזרח, אדונו.

בימים שבהם חוגגת מדינת ישראל 60 שנה לקיומה כדאי להזכיר את קיומו של ההסכם הזה לעומדים בראשה, כי כניעתה הבלתי מוצדקת של ישראל לאויביה מצביעה על ההיפך.

מי זה לבנון?

בתקשורת נאמר ש"בלבנון מאשימים את ישראל בכך שמטוסיה טסים בשמי המדינה". מה שלא נאמר, זה מי בדיוק עומד מאחורי האמירה "בלבנון"; לאור האירועים בארץ זו, זה יכול להיות כל אחד מהגורמים הבאים: ממשלת לבנון, החיזבאללה, נשיא סוריה, ממשלת אירן. מי מהם, בדיוק, זה לבנון?

הלך הרוח הציבורי.

תחושת ההתמוטטות המתקרבת של מגדל הקלפים שבנתה "קדימה" הולכת וגדלה, אף כי הציבור חש שאין בידו לעשות דבר. לאחרונה נשמעת בציבור הבדיחה הבאה:

"שני ישראלים נפגשים. האחד שואל את עמיתו: "שמעת על החקירה החדשה נגד ראש הממשלה?" משיב השני: "אופס! הלכה רמת הגולן!..."

ישפוט כל קורא מה אומר הדבר לגבי הלך הרוח הציבורי הקיים היום בישראל.

דומה ושונה.

הכת השלטת ברודנות מיאנמר מונעת מארה"ב לסייע לנפגעי הציקלון שהפיל עשרות אלפי חללים מאזרחי המדינה. הסיבה: ראיית הכת את ארה"ב כאוייבת רעיונית שלה.

מפלצתיות מוסרית זו רחוקה צעד אחד בלבד מזו של הפלשתינים, הפוגעים ללא הרף במדינת ישראל, שבתמיכתה המשאבית הם תלויים. בהקשר זה, כדאי שמישהו ישאל את האזרח האמריקני, המציע עזרה למדינה הרואה בו אויב, אם היה מוכן לסייע, כמו ישראל, גם למי שיורה עליו מדי יום טילים ופוגע באזרחיו?

התשובה לשאלה זו ברורה – ובאותה מידה ברור כי שום אזרח אמריקני לא היה עובר בשתיקה על איום חיסולה של ארה"ב, אם היה מגיע מצד מדינה המחזיקה בפוטנציאל גרעיני.

אוהד קמין