372

 

תגובות לאירועי היום אדר ב תשס"ח

מה זה מרקם?

קריאת הכביש החדש שנפתח כדי להקל על תנועת הפלשתינים בשם "מרקם החיים" היא בעלת משמעות מיוחדת: בצד הספק באם המושג "מרקם" נהיר דיו לדוברי העברית, עצם העובדה ששם עברי זה נבחר כדי לציין ציר תנועה שמוקדש לדוברי ערבית מעידה על כך שלדבר מטרה פוליטית; שסולליו מצאו לנכון לנקוב בשם שכאשר ייקרא על ידי האוכלוסיה היהודית הוא יעביר מסר לגבי סיבת יצירתו – מסר שישתלב עם מגמות השלום של ממשלת ישראל.

עכשיו כל מה שנשאר זה לברר: מה זה מרקם?

גזענות כטיעון לא רלוונטי.

ביום ג' השבוע הרשיע בית משפט השלום את תושב תפוח, יקותיאל בן יעקב, בעבירה של הסתה לגזענות. בנוסח אחד של הידיעה נמסר כי בן יעקב הורשע כי חילק כרוזים שקראו לערוך משאל עם האם יש לגרש את הערבים או היהודים מגוש קטיף. בנוסח אחר, שהתפרסם יום לפני כן, עמדה ההאשמה על הצעתו "לגרש את הערבים העוינים ולהרחיקם מגבולות ארץ ישראל למנוע פיגועים וירי קסאמים על ערי ישראל."

לפחות בשתי גרסאות אלה, שהראשונה מביניהן אינה מפרטת סיבה להצעת גירוש הערבים, אין עדות לגזענות. אם הסיבה היחידה להצעת הגירוש שהעלה בן יעקב היא הנקובה בגרסה השניה, מדובר בטיעון איסטרטגי בטחוני טהור, שמבוסס על בקשת הגנה עצמית.

כך או כך, באם סוג זה של טיעון היה היסוד להרשעה בהסתה לגזענות, יש מקום לחשוש שמא המערכת המשפטית בישראל הפנימה את הרעיון המוטעה שכל התייחסות פוליטית שונה לקבוצה אנושית מקורה בגזענות; טעות זו משמשת יותר ויותר כבלם המונע מן הממשל לקבל החלטות עניניות במיוחד כשמדובר בערבים.

"גורמים"?

בתקשורת נמסר לאחרונה כי "גורמים" במחנה הדתי פרסמו הצהרות נגד העסקת ערבים. בעיה שנראית שולית, בהקשר זה, היא השימוש במושג "גורמים". בפעולה זו מיישרים "גורמים" בעיתונות הדתית קו עם התקשורת הממלכתית, שהחדירה את המושג לשימוש של קבע היכן שהיא אינה מעוניינת לקחת אחריות על תכנים שנויים במחלוקת.

בנוסף לכך, עבור אזרחים רבים החשופים לתקשורת עלול השימוש בביטוי זה להיתפס ככיסוי של המצאה עיתונאית חסרת יסוד. גם משום כך כדאי להימנע עד כמה שאפשר מלהשתמש בו.

עבדים מקצועיים.

צה"ל היה תמיד אחד מצינורות ההעברה של המסרים השלטוניים העריצים לציבור בישראל; בשל היותו של הצבא אהוד על הציבור איפשר האחרון לחייל להנות מחופש פעולה בלתי מוגבל, אשר כלל את ניצול שניהם על ידי הממשל למטרותיו.

כבר מאז הוחלט, בימיה הראשונים של המדינה, על כך שהשירות הצבאי יהיה מעוגן במסגרת חוק גיוס חובה, היה צה"ל לאחת החממות הנסתרות-ידועות שבהן היו העבדים החוקיים מנוצלים, כמעט ללא ביקורת, לטובת כל מטרה שתוכרז על ידי השלטון כצורך לאומי. גם לאחרונה יצאה לדרך תוכנית לשילוב חיילים בתעשיה, אותה תיארה התקשורת כ"פרויקט חדש וייחודי ...מסלול יעודי המאפשר לחיילים לזכות בהכשרות הנדרשות בצבא ובתעשייה. "

זה, אולי, נשמע טוב לרבים – אך מדובר במי שחונך – על ידי המדינה - לכך שלמדינה יש זכות לחייב את נתיניה למלא בה תפקיד; במסגרת כזו מיטשטשים הגבולות שבין הנבחר והלא-נבחר והכפיה מקבלת לגיטימציה עם היקראה בשמות כמו "פרוייקט לאומי" שאליו מצמידים שמות תואר כמו "ייחודי" ו"ייעודי".

רק שמאוחר יותר – כשכבר מאוחר מדי - אין איש מרים גבה אם מלבישה המדינה את עבדיה הצעירים במדים שחורים ומצווה עליהם לגרש מבתיהם בכוח הזרוע אזרחים אחרים...

אוהד קמין