366
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 576
תגובות לאירועי היום אדר תשס"ח
גאווה לאומית?
מבחינת תכנו מציג הסרט הישראלי "בופור", המועמד לפרס ה"אוסקר", את מלחמת לבנון כמלחמה בעלת יסוד מפוקפק, בלשון המעטה; לאורך כל הסרט, העוסק בהימצאותו של צה"ל בלבנון אין למצוא מלה אחת להצדקת הדבר. על אף זאת, הצהיר בימאי הסרט, יוסף סידר, כי זכיה של הסרט בפרס תעורר בישראל גאווה לאומית.
יש באמירה זו משום הפרדה בין ערכים, שכן אם יזכה הסרט בפרס יהיה זה, אולי, ציון גבוה לרמתו הטכנולוגית, אך מבחינה מוסרית הוא יהווה הסכמה עם עמדתו של הסרט – וספק אם בעמדה זו ימצא ישראלי כלשהו יסוד לגאווה.
הגדרת תכלית.
"מדינה בטוחה בארץ ישראל" – כך הגדירה שרת החוץ לבני בכנס ירושלים את מטרת מדיניות ישראל במו"מ שהיא מנהלת בשם המדינה. עוד אמרה לבני ש"כדי לשמור על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית נצטרך לוותר על חלק מארץ ישראל."
אם נצא מתוך הנחה שיש בדבריה אלה מן הצדק, המסקנה ההגיונית הנובעת מהם היא שאם איננו מוכנים לוותר על שום חלק מארץ הקודש, עלינו להתעורר מהחלום הלא-מעשי של שילוב יהדות ודמוקרטיה. זה נכון לפחות לגבי הדרך שבה נתפשת היום הדמוקרטיה על ידי אלה שעוסקים בעיצוב אופיה העתידי של מדינת ישראל.
התצלום המסגיר.
כותרת כתבה תקשורתית הציגה את השאלה הבאה לקוראיה: "מי דובר אמת? אולמרט או עריקאת?" הדברים נסבו על השאלה האם עלה בדיון בין ישראל לפלשתינים נושא ירושלים. אך די בהעלאת שאלה כזו לפני אזרחי ישראל כדי להצביע על משבר אמון חריף בין אזרחי ישראל לנציגיהם במו"מ. אך יש עוד גורם בולט בכתבה, שמחד איננו חלק ממנה ומאידך הוא בעל משקל משמעותי לגבי כל מי שנתקל בה: תצלום של אולמרט ואבו מאזן בתנוחה ידידותית, כשאולמרט מניח יד אוהדת על כתפו של יו"ר רשות האויב.
די בתצלום זה כדי להסגיר את כיוון הרוח שמניעה את המו"מ – והוא אינו מיטיב עם הישראלי.
השוואות.
בפגישתו של שמעון פרס עם ראש מועצת המסגדים בהודו (ולפיכך נציגם של מוסלמים רבים) הוא אמר: "אם יש לנו אל אחד למה שלא נהיה משפחה אחת?". באותה פגישה אמר פרס גם: "היות שאנו כתבנו את התנ"ך ואתם את הקוראן והוכחנו שיש לנו יכולת כתיבה – אין סיבה שלא נצליח...."
דברים אלה ורבים אחרים שנאמרו באותה רוח נסקרו בקפידה ובאריכות על ידי התקשורת ורק היה חסר שבהמשך רוח ההשוואה הפייסנית יפליג נשיאה של ישראל ויסביר את משמעות העובדה שלבני שתי הדתות יש גם רובים, כדורים ועוד היבטים נוספים של שויון המוכיחים ששתי הדתות יכולות להשלים זו עם זו כבר מחר בבוקר.
משמעותה של מדיניות.
פרשנים כלכליים העריכו לאחרונה שהתנודות האחרונות במחירי הדלק נובעים מהחשש שמדינות אופ"ק יחליטו שלא להגביר את תפוקתן.
אם נכון הדבר שמדינות הנפט מתאימות ביניהן את תפוקתן למחיר שאותו הן מקוות לתבוע, הן מתנהגות בדיוק כמו שמתנהג המונופוליסט במיתוס האנטי-מונופוליסטי שהמערב מפתח לפחות מאז מרכס – וכדאי שאת המלחמה הקבועה שמנהלות הממשלות נגד המונופולים שלהן הן יכוונו נגד המונופול הערבי כדי להשתחרר כמה שיותר מהר מאחיזת החנק שלו.
אוהד קמין