364
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 591
תגובות לאירועי היום אדר תשס"ח
ענין פוליטי?
הסערה שהתחוללה בחוגי הימין עקב דבריו של חבר ועדת וינוגרד חשפה את השקפתם של רבים לגבי ההבדל שבין גישה פוליטית לגישה אובייקטיבית; רבים אלה אינם קיימים בימין בלבד אלא בכל שדה הפוליטיקה הישראלית, כי מה שמשותף לכולם הוא שהם רואים כל החלטה הנעשית בהתאם לתפישתם הפוליטית כאילו היתה אובייקטיבית.
מנקודת המבט של הימין, החלטה התומכת בענין הפוליטי הימני תיחשב ל"ממלכתית" ואילו תמיכה בשמאל היא "פוליטית" – ובדומה לכך, השמאל מאמין כי החלטות התומכות בעמדותיו מייצגות אובייקטיביות טהורה.
אך האמת היא שאין הבדל עקרוני בין מגמה פוליטית להערכת עובדות אובייקטיבית. אם הערכה כזו נעשית בצורה נכונה היא צודקת, בין אם היא מתאימה למחנה פוליטי זה או אחר. במובן זה, לא ניתן להפריד את מסקנותיה של ועדה כלשהי, ממשלתית או "ממלכתית" מהפוליטיקה יותר משניתן להפריד בין מחשבה ענינית לעמדה פוליטית.
תנאי הצדק.
בחדשות הרדיו של ישראל מצוטטים לאחרונה "גורמים" בחמאס המודיעים על תנאיו של הארגון להפסקת אש נגד ישראל.
אך תנאי אחד שהצדק דורש הוא שבארגון רצחני מסוג זה לא יהיו בנמצא שום יחס מיוחד ל"גורמים" המצוטטים על ידי התקשורת הישראלית.
ובצד תנאי זה תובע הצדק – וישראל צריכה להתאים את עצמה אליו - כניעה ללא תנאי ו/או חיסול מלא של החמאס ושאר ארגוני האויב.
חופש הבעה?
לפני ימים מספר הציע ח"כ הנגבי לחסל את מנהיגי תנועת החמאס. כתגובה הותקף על ידי חבר הכנסת, איבראהים עבדאללה צרצור, יו"ר סיעת רע"מ תע"ל, אשר טען כי התבטאותו של הנגבי הינה "פשיסטית" וש"איומים אלה הינם חלק מהטרור והפשעים הישראלים המתמשכים החותרים להשיג באמצעותם רווחים פוליטיים".
השימוש הפראי שעושה צרצור במושגים כמו "פשיזם", "טרור" ו"איומים", מבלי שהדברים תואמים את המציאות או את השכל הישר, מצביע על תרבות דיון מיוחדת במינה, אשר התפתחה במגזר הערבי, כנראה בהשראת השמאל הפוליטי: פעם אחר פעם משתמשים אנשי ציבור ערביים – ובמיוחד ח"כים של המגזר – במושגים מסוג זה בצורה במצביעה על כך שאין הם מבינים את משמעותם, אך הם יודעים שמבחינת מחנה השמאל מדובר בתויות שליליות שניתן להדביקם למתנגדים מבלי שיש צורך לתמכם בהסבר הגיוני.
וזה מה שמאחד בין השמאל הפוליטי היהודי לערבי: בשני צדדיו אלה של מחנה זה, הקורא לעצמו "מחנה השלום" מקובל להשתמש במושגים אלה בצורה שאיננה מחוייבת כלל למשמעותם העובדתית, כאילו היו צורות של השמצה שאיננה נדרשת להסבר אמיתי – וגם אין סכנה שבמרחב הפוליטי הישראלי יצטרך הפוליטיקאי המשתמש בהם להסביר את עצמו כלל; הוא יודע שהוא יכול להוקיע, להשמיץ ולהבאיש את ריחה של האופוזיציה כאוות נפשו מבלי שיחוייב על ידי מסגרת חוקית כלשהי לתת על כך את הדין.
ההבנה הדרושה.
לפי המפקפקים ביכולת ההנהגה של הצד הימני של המפה הפוליטית הישראלית, מותר לימניים דתיים להילחם, להשתתף בקרבות ואף להיהרג במלחמות – כי בזה הם מבינים – אבל הם אינם מבינים איך לנהל את המלחמה נגד האויב...
אוהד קמין