357

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 561

 

תגובות לאירועי היום שבט תשס"ח

לשון החוק..

בזמן שהח"כ רמון דיבר על פינוי "מאחזים לא חוקיים" קרא להם הח"כ שנלר "מאחזים לא מורשים". השוני הדק בהצגה הלשונית של הישובים מציג את חולשת רעיונותיהם של אנשי הממשל לגבי עצם קיומם של ישובים: מבחינתם, מה שהופך בישראל ישוב לחוקי הוא עובדת היותו מצוייד ברשיון, שמשמעותה היא שקיבל "רשות" להתקיים.

ולפי הצורה שבה מתנהגת היום מדינת ישראל כלפי העולם, שבה היא משדרת כניעה, התרפסות, ויתור ופשרה לגבי כל עקרונותיה, נראה שהממשל הישראלי מבקש מהעולם כולו רשות להתקיים. דבר זה מסביר גם את החשיבות שרואים רבים בישראל להחלטת האו"ם ההיא, שכן בה, לדעתם, קיבלה מדינת ישראל רשות לקום ולהתקיים.

משהו מרוח התחנונים לרשות הקיום נמצא גם בהתייחסות מנהיגי ישראל אל ביקורו של הנשיא האמריקני, כי אין ספק שיש ביניהם הרואים בכך אקט של אישור קיומי.

אך האמת – שיש להצהיר עליה בכל הזדמנות – היא שזכות קיום איננה זקוקה לרשות; זכות קיומן של ישראל, ירושלים, תל-אביב או כל ישוב חדש אחר נקנתה על ידי מקימיהן ושום לשון חוק לא תוכל להסוות עובדה זו. וכך גם לא ניתן לבטל או להחליש את זכות קיומו של ישוב יהודי בארץ ישראל באמצעות קריאתו של זה בשם "מאחז"...

מורשת אייכמן.

שוטר יס"מ שהיכה בעמונה מפגינים פסיביים באלתו, מאשים את הפיקוד הבכיר במשטרה בכך שפעל לפי פקודות לא חוקיות שקיבל ממנו. הוא צודק בטענתו זו אך אינו צודק בכך שבחר לפעול לפי פקודות אלה, שאינן רק לא חוקיות אלא גם לא מוסריות.

אך פקודות מסוג זה לא היו ניתנות בישראל אם לא היה ברור כי אלה שמקבלים אותן נמנעים לרוב מלסרב להן. במובן זה מקובל על אנשי כוחות הבטחון של ישראל הטיעון שבו השתמשו הפושעים הנאציים כדי לתרץ את מעשיהם: "אנחנו רק מילאנו הוראות".

העובדה ששוטרים וחיילים ישראלים מעדיפים לפגוע בזכויותיהם של אזרחים ולא לסרב לפקודות לא מוסריות מעידה על המידה שבה השתרשה בשורותיהם מורשת זו. משמעו של דבר היא התדרדרות באיכות המוסרית של הממשל המקומי.

גאוות הקבצן.

דרישת היסוד לקיומה של אומה היא עצמאות כלכלית, אך הרשות הפלשתינית אינה מסוגלת להציג כזו. עם זאת, כל הצעה להקשות על חיי העזתים הלוחמים בישראל באמצעות קיצוץ בהספקת החשמל, המים והמזון נתקלת בהתנגדות על בסיס "הומניטרי". אך דבר זה אינו מפריע להוזי השמאל לתמוך ברעיון של הקמת מדינה פלשתינית עצמאית.

ונשאלת, על כן, השאלה: אם עזה, שהיא חלק מהרשות הפלשתינית, איננה מסוגלת להתקיים בכוחות עצמה היום, על מה מבססים אלה הדוחפים ל"מדינה פלשתינית" את קיומה החומרי של מדינת המחבלים העתידה?

קשה להימנע מהמחשבה שמדינה כזו תיתלה, לצורך קיומה, במשאבי גורמים חיצוניים – וכי אלה יסייעו לה אך ורק מסיבות פוליטיות לא רלוונטיות, אשר ידגישו את חוסר ההצדקה שבקיומה. שלא לדבר על כך שעד היום הוכיח הצד הפלשתיני כי כאשר גאוות השקר שלו נפגעת אם מתייחסים אליו כפי שהוא באמת – כקבצן – הוא מגיב ברצח.

אוהד קמין