350
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 588
תגובות לאירועי היום כסלו תשס"ח
כ"ט בנובמבר.
קהילות יהודיות בארה"ב ורבים במדינת ישראל מציינים היום באירועים חגיגיים ששים שנה להחלטה שנתקבלה באו"ם בעקבות הצבעת אומות העולם לתכנית החלוקה במזרח התיכון, שעבור רבים סימנה את הקמת מדינת ישראל.
אך בעצם העובדה שהתאריך שנקבע בתודעה הוא "כ"ט בנובמבר", שילוב בלתי מקובל של ציון זמן עברי ולועזי יחדיו, יש משום ציון ה"קוץ" שבאליית ההחלטה: שלמעשה, נמצאת הנהגת ישראל מאז ועד היום שבויה בכבליו המסוכנים של מוסד האו"ם, אשר שילב בין תפיסת זכות מוסרית ללא מוסרית, בין זכותם ההגיונית של מתיישבים יהודים לארץ ישראל לבין זכות המוענקת על פי תוצאותיו של משאל בינלאומי.
במובן זה מסמל עד היום מוסד זה את תפיסת הישראלים, אשר רואה את הזכות למדינתם כמהות שהוענקה להם בחסד על ידי הסכמת אומות העולם.
כי הרעיון שזכות קנין על מקום תלויה בהסכמת רוב הוא אחד ממאפייניה הקלוקלים של החשיבה הישראלית מאז קום המדינה. את הרעיון זה, שעדיין פוגע קשות בזכויות המתיישבים בארץ ישראל - מה שהגיע לשיאו בגירוש גוש קטיף - ראוי לשרש מאיתנו.
תסכולם של שוטרים.
לפי אחד מאלה שיצאו להגנת השוטרים שנעצרו בשל מעשיהם היזומים נגד פושעים, היו השוטרים מתוסכלים מהעובדה שלא יכלו לפעול בצורה חוקית נגד פושעים אלה, במיוחד לאחר שהיוו איום על חייהם.
מעניין לשאול שוטרים אלה, שהחליטו "לקחת את החוק בידיים" מה, לדעתם, צריך לעשות האזרח הישראלי, אשר חש בשנים האחרונות בכך שרמת הפשיעה בארצו הולכת ומסלימה. אם השוטרים עצמם מאויימים עד כדי כך שאינם יכולים לעשות דבר חוקי בנושא, אילו אפשרויות משאיר הדבר בידי האזרח?
הרי בצד הצקצוק הלשוני המסורתי כלפי "המחתרת הכחולה" של המתוסכלים לובשי המדים, צריך כל אזרח להיות מזועזע ממשמעות חוסר האונים שלו כלפי הפשע המאורגן.
שיפוט לקוי.
השופט בדימוס אהרון ברק אמר לאחרונה כי "כל שרי המשפטים עד פרידמן לא שברו כלים כי הבינו שהיחסים חשובים יותר מהאגו של כל אחד". הדברים נאמרים מפיו של אדם שמאמין, בוודאי, כי שר המשפטים הנוכחי פועל למען ה"אגו" שלו.
כשבוחנים את פעולותיו של אדם אין, למעשה, אפשרות אמיתית, להפריד בין פעולות שהוא עושה מכיוון שהוא חושב שהן צודקות לבין פעולות שהוא עושה למען ה"אגו" כי במידה והאדם ישר אין בין שני אלה שום הבדל. לכן, לומר על אדם שפעולותיו נעשות למען ה"אגו", מחוץ לכך שהדבר שולל את מוסריותן, הוא התיימרות לבחון את לבו וכליותיו, דבר שלא רק שאיננו מעשי, אלא שהוא מעיד על שיפוט לקוי עקרונית.
שכן על שיפוט אמיתי להישען על עובדות ולא על השערות.
ניתן להבין – אך לא להסכים, כמובן - סוג כזה של שיפוט כאשר הוא נעשה על ידי אדם פשוט, בגדר רכילות או שיחה ריקה וסתמית, אך כשהדבר נעשה על ידי מי שבנה את עצמו כדמות השופט בה"א הידיעה של מדינת ישראל יש בשיפוט לקוי כזה טעם לפגם – וקל וחומר כאשר הוא נאמר בצורה שמוצאת את דרכה אל הציבור.
אוהד קמין