346
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 559
תגובות לאירועי היום חשוון תשס"ח
קול המון...
מחאת אוהדי קבוצת הכדורגל נגד הזכרת רצח רבין לפני משחקה, הוקעה באופן מהיר על ידי כל מי שקשור אליה, כדי שלא ייתפס כתומך ברצח רבין. זו תוצאת ההפחדה השמאלנית, המנצלת מדי שנה את הרצח כדי להטיל אימה על מתנגדי אוסלו. הרי לפי ההגיון השמאלני, כל מי שאינו קופץ לדום מתוח עם הזכרת הרצח נחשב לתומך בו...
יש המפרשים את השם "שדי", שהוא אחד משמותיו הקדומים של הקב"ה, במובן של "מי שדי לו". בהקשר פעולת המון האוהדים, נראה שניתן להבינה כביטוי אינטואיטיבי של ציבור שדי לו וקצה נפשו בהזכרה התכופה של רצח רבין.
תגובה עממית זו של הקהל אפילו מוצדקת, אם וכאשר הוא חש שיש מי שמעוניין לכפות עליו הר כגיגית את התמיכה בהסכם אוסלו – ושיש גם קשר בין זה לבין תבשיל ההסכמים החשוד העומד להיות מוגש לציבור הישראלי בקרוב.
סכנה חד-צדדית.
"נפגעים רבים בקרב האוכלוסיה האזרחית" - במלים אלה ביטא הח"כ בן אליעזר את הסכנה שממנה חוששת ישראל, אשר מביאה אותה להימנע מלפעול "באופן קרקעי" ברצועת עזה. אך האם אין בכך משום עוורון מסוים, להתעלם מהעובדה שהסיבה לצאת לפעולה מסוג זה היא בדיוק לשם מניעת סוג כזה של פגיעה באזרחי ישראל.
בהקשר זה, כאשר מדובר בנסיון לפגוע באוכלוסיה אזרחית ישראלית, המבוצע באופן תדיר וכדבר של יום ביומו על ידי ירי מעזה, יש בדברי השר משום חד-צדדיות בוטה.
אישורים...
בתקשורת נמתחה ביקורת על כך שבמהומות שהתחוללו בפקיעין החליטו שוטרים על פתיחה באש חיה מבלי לערב בהחלטה את "הדרגים הגבוהים". מעניין אם התושבים המקומיים, אשר פצעו קשה באלימותם כמה אנשים ואחר כך גם מצאו לנכון לשרוף את בתי היהודים במקום ולהשמיד את רכושם, מצאו לנכון לפנות לאותם דרגים לצורך קבלת אישור לפעולות אלה.
בגידה.
בתקשורת נמסר כי "הכנסת אישרה בקריאה טרומית שתי הצעות חוק הקובעות כי מי שביקר במדינת אויב ללא היתר לא יוכל להיבחר לכנסת" וכי "הח"כים הערבים זועמים." בהקשר זה צויין גם כי הח"כים הערביים הצהירו שמדובר ב"גזענות".
במובן מסוים אחד יש צדק בהתנגדותם, כי גישתו של מציע החוק באמת איננה צודקת: היא אינה משקפת את חומרתו האמיתית של המעשה ולכן גם איננה מהווה תגובה הולמת לגביו; מנקודת המבט של ישראל, צריכה יוזמתו של ערבי לבקר במדינת אויב ערבית להיתפש כלא פחות ממעשה של בגידה. בהקשר זה, החשד בריגול אינו רלוונטי – די בעצם ההעזה של ח"כ ערבי לפעול בניגוד לעמדת המדינה כדי להיות מוגדר כאויבה בפועל.
בהקשר זה, אין ספק שחוסר ההעזה להגדיר ביקור כזה כמעשה בגידה של ממש מקבל השראה מחוסר-המעש שבו ישראל מתייחסת לפעולות אנשי השמאל הקיצוני, הפועלים בה מזה שנות דור כגיס חמישי לכל דבר בחותרם תחת אושיותיה.
אוהד קמין