344

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 555

תגובות לאירועי היום חשוון תשס"ח

אם ימות..

כבר 22 שנה הוא נמק בכלא האמריקאי. הוא יכול למות כל יום. הוא לא פשע באמת, אך אפילו אם כן, הוא כבר שילם על כך ביסורים שהם מעל ומעבר כל דרך אנושית הגונה.

ונשאלת השאלה: אם יקרה הגרוע מכל והאסיר הסובל, החולה והמעונה יעזוב אותנו, מה יגידו האחראים הרבים לגורלו על השתיקה הקברנית שבה הם נוקטים היום לגביו?

בהקשר זה ניתן רק לשער כמה זמן תישאר הידיעה על מותו בתודעת הציבור...

טווח ארוך.

בכל פעם שנשמעת מחאה אזרחית ישראלית נגד ויתור כלשהו לטובת הצד הפלשתיני במו"מ, מואשמים המוחים בכך שהם חוטאים בהתבוננות לטווח קצר ושומה עליהם לראות את היחסים עם הפלשתינים גם לטווח ארוך.

מה שיש להשיב לטענה ממין זה הוא שמה שמטריד אותם הוא בדיוק הטווח הארוך – זה של הטילים והפגזים שמתכוון האויב לשלוח לשטח ישראל.

בני ערובה.

חטיפתו של שליט, ביחד עם חטיפתם של חיילי צה"ל בצפון מהוות הצגת תכלית של שיטה שהולכת ומקבלת לגיטימציה מגורמים בינלאומיים. האו"ם, למשל, לא רק שלא חייב את ממשלת לבנון, שחטיפה בוצעה לשטחה הריבוני, להחזיר את החטופים, אלא שאף לא הצהיר בדרך כלשהי כי מעשי החטיפה נראים לו כבלתי מתאימים למפתחות מוסר המלחמה היסודי, כפי שהם באים לידי ביטוי באמנות בינלאומיות.

כך או כך, נראה שאויבינו, מתוך הבנתם את הערך הגבוה שאנו מייחסים לחייו של כל יחיד, מנצלים עובדה זו כנגדנו עד תום; דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהמחירים שהם תובעים - אף לגבי מידע על גורל החטופים – הולך ומעפיל.

שחיתותו המוסרית של האויב הערבי מתבטאת גם בכך שהוא משתמש בכל אוכלוסייתו האזרחית כבבני ערובה; לאורך כל דרך ההתנהלות של מלחמתו הוא מציב את אזרחיו בצד הכוחות הלוחמים ובכך מביא, למעשה, מתוך חישוב פרגמטי-פוליטי, לאבידות רבות ביניהם. אין ספק שהדבר עולה בקנה אחד עם שאיפתו להציג את ישראל באור שלילי, אך אין בכך משום ביטול עצם הזוועה: שבזמן שמדינה מוסרית עושה ככל יכולתה כדי להרחיק את אזרחיה מסכנה, הערבים מסכנים את אזרחיהם דרך קבע על ידי יצירת תנאים שבהם יש סיכוי גבוה יותר לפגיעה בהם מצד המותקפים על ידם.

ומשלימה את העובדה האכזרית הזו עובדה לא פחות טראגית: שתיקתם של בני הערובה. האזרחים הערבים מוקרבים ככלים מיעוטי-ערך במשחק המדיני תוך שתיקתם, שאין ספק שמקורה בפחד מוות ממה שעלול לקרות להם מן האויב מבית אם ימחו על הפקרתם.

הפסטיבל הקצר ביותר.

רבים הם האירועים התרבותיים הנערכים בישראל על ידי אוהדי השלום, שבהם מנסים להביע את שיתוף הפעולה שהם מייחלים לו בין העמים. עם זאת, בצד הצגות, תערוכות ופסטיבלים של שירה בולט בהיעדרו הקצר באירועים: זה של שירי השלום הערביים...

אוהד קמין