315

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 551

 

תגובות לאירועי היום אייר תשס"ז

המשמעות.

ביום העצמאות ה59 של מדינת ישראל נורו מרצועת עזה עשרה טילים על שטח המדינה. אבו מאזן, יו"ר הרשות, הציג את "הפרת הסכם הפסקת האש" הזו – שהחמאס נטל עליה אחריות - כאירוע מקרי וביקש מישראל לגלות "התאפקות".

אין סיכוי שהאיש – ויחד עימו החמאס וכל תושב פלשתיני – אינם יודעים מה משמעותה הסמלית-עקרונית של מתקפה כזו על ישראל ביום חג העצמאות שלה. משמעות ההתקפה – וגם ה"התאפקות" המבוקשת מישראל, אם תינתן – יהוו הצהרה עובדתית של ערעור על עצמאות ישראל ועל אי הסכמה לקיומה של המדינה.

זו ארצנו?

בטכס פתיחת יום הזכרון לחללי צה"ל נשאה ממלאת מקום נשיא המדינה דליה איציק את אחד הנאומים המרכזיים. בדבריה הזכירה "ברית דמים של מגיני הארץ הזאת" וכללה בה, בצד יהודים, גם ערבים. היא טעתה כשהציגה את המדינה כארץ.

בכך הציגה את בורותו של מגזר שלם לגבי היחס בין מושגי הארץ והמדינה בישראל; מגזר זה, שבו רבים מאלה שהכריזו על הקמת מדינת ישראל, כולל את כל מי שסובר שאין הבדל בין ארץ ישראל למדינת ישראל.

ולא היא: ארץ ישראל, מושא תקוותיו של עם ישראל, קיימת בתודעתו של העם מזה אלפי שנים וערבים מעולם לא הגנו עליה. מדינת ישראל, לעומתה, צעירה וקטנה הרבה יותר – ואף כי רבים מאיתנו מקווים שמדובר בשלב חשוב של הגאולה ולפיכך נכון לה עתיד גדול, עדיין רחוקה היא מלהיות ביטוי של עצמאות יהודית מלאה.

בורות סובייקטיבית.

במשך זמן רב מוצגת לציבור האגודה לזכויות האזרח כארגון אובייקטיבי, המתייחס לסוגיות פוליטיות באופן נטול פניות. בימים האחרונים נתפרסם כי האגודה, ביחד עם מכון קונקורד והצלב האדום הבינלאומי מזמינים סטודנטים להשתתף בתחרות מאמרים בנושא "ההיבטים המשפטיים של הכיבוש הישראלי בעיר חברון".

הגדרת הנוכחות הישראלית בחברון כ"כיבוש" מהווה נטילת צד פוליטי, אשר דבר אינו קושר באמת בינו לבין זכויות האזרח. מעורבות האגודה בפעילות פוליטית מסוג זה מעידה על עמדה סובייקטיבית שלה – ואי הידיעה הברורה על חוסר האובייקטיביות של עמדה זו מעידה על המידה הרבה של בורות הקיימת בתרבותנו גם לגבי מהותה של אובייקטיביות אמיתית וגם לגבי מעמדו של היהודי בחברון.

הצורך באות חיים.

בזמן שבישראל מהווה כבר המו"מ בענין גלעד שליט שרטון מסוכן המאיים לשבר אליו ספינות פוליטיות, חשוב לזכור כי החוטפים, אשר הציגו כבר דרישות רבות לממשלת ישראל, לא הציגו שום סימן חיים מן החייל החטוף.

ככל שעובר יותר הזמן שבו לא מתקבל אף אות כזה, לא ניתן שלא לזכור כי זה היה בדיוק המצב שבו, לפני שנים מספר, היו בידי החיזבללה חיילי צה"ל, שאחרי זמן רב שבו לא ידעה ישראל דבר על גורלם, חזרו אליה בארונות.

אוהד קמין