298
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 553
תגובות לאירועי היום טבת תשס"ז
על חשדנות ואפלייה.
אחד מהערבים המבקשים להיכנס לישראל סיפר אל מול מצלמות הטלויזיה הישראלית שכאשר בנו שואל אותו לסיבת ה"התעללות" המופנית נגד הערבים מצד החיילים הבודקים אותם הוא משיב לו שאינו יודע מה הסיבה שבגללה מתנהגים אליהם בחשדנות.
נראה שכדי לקבוע באם האיש משקר או לא יש צורך בבדיקה תודעתית שתקבע היכן היה בחמישים השנים האחרונות.
באותו ענין, הצהירו, לאחרונה, אנשי ארגונים העוסקים בהגנה על זכויות ערבים המבקשים להיכנס לישראל כי אלה טוענים לאפלייה מצד הממשל בשל הבדיקה המבוצעת דווקא בהם בכל מעבר גבול.
היה ניתן להסביר לאיש זה כי הסיבה לחשד נגד הערבים הוא האפלייה שהמחבלים הערבים נוהגים בה כאשר הם מכוונים את אלימותם הרצחנית דווקא נגד יהודים, אך מה שמתחולל בשטחי הרשות הפלשתינית או בעיראק מצביע על כך שהרוצחים מבין הערבים עושים את שלהם ללא שום אפלייה, גם כנגד אחיהם שלהם.
מוסר הכליות של הממשל.
אחת מהצעות החוק שנידונות כעת בכנסת אמורה להחיל את זכות הרפואה הממלכתית על השימוש באיברי האזרחים ללא הסכמתם המפורשת. מכיוון שאיברי האדם קשורים לערכי רוחו, נשאלת השאלה: האם ההשתלטות הממשלתית על לבו של האזרח תכלול גם את השתתפות ההנהגה בכאבי הלב שתגרום לו במדיניותה? – ובדומה לכך: אם ההשתלטות על הכליות תכלול גם מעורבות גדולה יותר שלה במוסר?
מה שבטוח, בהקשר זה, הוא שהחוק החדש יהפוך את מוסר הכליות לרכוש הממשלה...
בועת התקשורת בחברון.
ההד העצום שעוררה פרשת האמירות הגסות שהופנו על ידי מתיישבת חברון כלפי ערבים מלמדת אותנו, הציבור, לקח חשוב, אף כי שונה ממה שהתכוונו לו יוזמי הפרשה.
אין ספק כי כשצולמה המתיישבת, היא היתה מודעת לכך שהיא מצולמת ולהשלכות האפשריות של דבריה. אין ספק שהתנהגותה אל מול המצלמה באה רק לאחר פעולות שנתבצעו לפני כן על ידי הצד השני ואין ספק, על כן, בכך שהתקשורת נושאת במלוא האחריות והאשמה שבהצגה חד-צדדית של האירוע.
דווקא הצורך העז שהתעורר בנציגי ההתיישבות החברונאית להתנצל על הדברים ולהסביר את עמדתו של הישוב היהודי, תוך סקירת ההסטוריה הארוכה של ההתעללות המתמשכת שסובלים יושבי חברון מצד הערבים, הרשויות וארגונים נוספים ורבים, ביניהם בינלאומיים, מעידה על מידת הצלחתה של התקשורת ביצירת בועת שקר מלאכותית; כשמצליח שקר כה בוטה, כמו הטלת אשמת הסכסוך החברונאי על היהודים, להביא לכך שיושבי חברון חשים כך, כדאי לזכור כי בהקשר המלא של "בעיית חברון" מעורבות שתי עובדות, שכדאי שאנשי התקשורת לעולם לא ישכחון: האחת היא זו הקובעת, כבר לפני אלפי שנים, כי לפחות עד כמה שהדברים נוגעים לשטח מערת המכפלה, שייך תחום זה לעם היהודי, מאז שנרכש על ידי אברהם אבינו בכסף מלא – והשניה היא זו המחייבת את אנשי רשות השידור הממלכתית לראות את האזרחים הישראליים, בני הישוב בחברון, לפחות כמשלמי המסים שלהם הם מחוייבים במידה רבה של אובייקטיביות.
אוהד קמין