294

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 551

 

תגובות לאירועי היום טבת תשס"ז

הכרטיס לפרסום.

פנינה זלצמן, הפסנתרנית הישראלית הדגולה, שמתה בשבוע שעבר, היתה הרבה פחות ידועה לציבור מהמוסיקאי דניאל ברנבוים. אולי זה סיבת הדבר היא שהיא לא דיברה, מספיק, כמוהו, בשבח "אנשי השלום" ובגנות "דיכויה של ישראל" את הפלשתינים...

גם העיתונאי הגדול שנפטר, אורי דן, אשר זכה למעמד וכיבודים רבים בעולם, מעולם לא זכה להכרה גם מאנשי התקשורת הקובעים בישראל – וזאת, כמובן, מכיוון שהוא פשוט לא ידע איך רוכשים את אהדת השמאל. אולי זה השיעור שאותו היה צריך דן ז"ל ללמוד מאריאל שרון, שנראה, במיוחד בימיו האחרונים, כי היה תלמיד מצטיין בתחום זה.

זה, הרי, ההסבר הראשי לתמיכה הגדולה שלה זכה שרון מצד התקשורת בימים האחרונים שבהם תיפקד, בניגוד להתנגדות השמאלנית החריפה לפעולותיו במשך כמעט כל חייו...

סיוט אזרחי.

בטירת הכרמל נפל ילד מחלון ביתו ונהרג. הח"כ זבולון אורלב, שהציע לחוקק חוק המחייב התקנת סורגים או אמצעי מניעה אחר על חלונות הצהיר כי מותו של הילד הוא הוכחה לצורך בחוק שהציע.

זה יכול להישמע הגיוני, אך מה יקרה אם נצמיד לכל תאונה חוק מיוחד שימנע את קיומה בעתיד? הארץ תתמלא באביזרים, מכשירים והתקנים שתפקידם מניעת תאונות – ומערכות אכיפה, בדיקה ובירור שתפקידם יהיה לבדוק אם אכן נעשו הדברים לפי הוראות החוק.

התוצאה תהיה מספר גדל והולך, בלתי מוגבל בכמותו, של משרדי ממשלה חדשים, שיצוצו חדשים לבקרים כדי למנוע תאונות אפשריות בעתיד – ולמעשה, סיוט אינסופי לאזרח, שמשמעו הוצאה קבועה מידי האזרח של פתרון בעיות והעברתו לממשלה.

הלכה נאצלת?

במכתב שפרסמו הוריו של שליט בעתונות הערבית, הם מוצאים לנכון לתבוע את מילוי זכויותיו כשבוי על פי מה שהם מכנים "החוק הבינלאומי" ו"ההלכה האיסלאמית הנאצלת".

אין ספק שבני משפחת שליט סבורים כי הענקתם מחמאה מסוג זה לאיסלם תקרב את חוטפי החייל להתנהג עימו על פי קנה מידה הומני. הם שוכחים כמה דברים וביניהם שמבחינת אנשי הדת המוסלמיים אין שום מחמאה בהצהרה על קרבה בין ההלכה המוסלמית לחוק הבינלאומי – או להומניות בקנה-מידה מערבי. אך מה שיותר עקרוני מכך, הוא שהצהרה מסוג זה היא דוגמה אחת מני רבות לדרך שבאמצעותה מצליחים המוסלמים להטות, באמצעות סחיטה מכוערת, את דעת הקהל לטובת דתם.

מוות נושא מסר.

הוצאתו להורג של סדאם, יותר משהיתה, כשלעצמה, מעשה הכרחי, היתה בעלת תועלת רבה, שכן היא העבירה לרודנים בעולם כולו מסר חשוב, והוא שאפילו בעולם של היום, שכה מרובים בו מעשי הרצח והפגיעה בזכויות האדם, יש בכל זאת תנאים מסויימים שבהם עשוי טירוף רצחני לגרום למבצעיו להגיע לאותו מקום שאליו הם שולחים את קרבנותיהם. במובן זה מהווה דרך מותו של חוסיין גם סמן לגבי כמה רבי-רוצחים אחרים, שהיו, כנראה, ראויים למוות מסוג זה, אך הצליחו להתחמק ממנו, כמו ערפאת.

אוהד קמין