290

 

תגובות לאירועי היום כסלו תשס"ז

המחדל הגדול.

בתכנית "פוליטיקה" האחרונה ששודרה בערוץ הראשון של הטלויזיה הישראלית השתתף ערבי משכיל אשר הציג עמדה התומכת בזכויותיה של האוכלוסיה הערבית המתגוררת בארץ ישראל, בין היתר על יסוד שהותם של אלה בארץ כבר מדורות שעברו.

בין דבריו, שהוקדשו לחיזוק נקודה זו, אמר האיש כי ערבים ישבו בארץ עוד לפני שיהודי הציג בה את כף רגלו.

למען האמת, יש לציין כי כשאבותינו היהודים ישבו כבר בארץ עוד לא היו בנמצא ערבים בכלל, אך איש ממשתתפי התכנית לא מצא לנכון להזכיר זאת.

עמדתו של הערבי בענין יכולה להיות תוצאה של טעות, אך המחדל החמור ביותר שהתחולל, בהקשר זה, איננו שלו, אלא של היהודים שישבו לשולחן עימו, שאיש מהם – כולל המנחה - לא מצא לנכון למחות על השקר ולהשיב את האמת אל מקומה.

קשר השנאה.

מליוני יהודים – ולא רק – מוצאים עצמם נסערים לשמע הרעיון שאירן מארגנת כנס לדיון בקיום השואה – וכבר בכך יש משום נצחון לאויבי ישראל בעולם, כי אין ספק שכנס כגון זה יכול לשכנע רק את המשוכנעים. אין ספק שועידה זו היא פסגתה של מזימה חמורה במיוחד של שונאי ישראל העכשויים, ונשאלת השאלה: מה חפצו להשיג בכך מארגני האירוע, שידעו יפה מה תהיה תגובתם של רבים בעולם לנוכח אירוע שכזה? התשובה: סבל יהודי. נראה שכל מה שמארגני הועידה שאפו להשיג – והצליחו בכך – הוא להעמיס נדבך נוסף של סבל על מה שכבר סבלו מליוני בני העם היהודי משונאיו.

בנוסף לכך, יש לציין כי לנוכח מצבור העדויות העצום בדבר השואה, אין באמת אפשרות אמיתית להכחיש אותה, אך חשיבותו של האירוע ליוזמיו ולמשתתפיו היא גם בהיותו הצהרה על הקשר הקבוע, שלא נעלם עדיין, הקיים בין שונאי ישראל בכל זמן ומקום.

משמעות הסיוע.

בתקשורת פורסם כי אירן תעניק סיוע נדיב לממשלת החמאס. זוהי, למעשה, קריאת תגר נוספת של אירן למול הקהילה הבינלאומית, המחרימה את ארגון הטרור שניצח בבחירות ברשות הפלשתינית. יש לזכור כי לא מדובר בסיוע הומניטרי, כפי שמנסים להציג אותו, אלא פוליטי; המשמעות המעשית של סיוע זה היא הכנסתה של ישראל למיצר, שבו תוקף מצפון ומדרום בשני סוכניה של אירן: החיזבללה והחמאס. אסור לישראל, לארה"ב או לקהילה הבינלאומית להסכים לסיוע זה – ושומה על ישראל להגביר את כל פעולותיה בארץ ובעולם למען הפעלת לחץ גדול יותר על הרשות הפלשתינית, כדי למנוע בעדה מלקבל סיוע מסוג זה.

ה"חופשה".

במשך שבועיים תפש את כותרות העיתונים פושע נמלט אשר המשטרה חיפשה אחריו מתחת לכל אבן שיכלה להרים - והציבור כולו הועסק, ללא הפסקה, בכל פרט קטן הכרוך באירוע. בכך זכו רבים מהעוסקים בעניניה החשובים יותר של המדינה, לחופשת חינם מ"טרדת" הציבור. יש לקוות כי הם ישובו במהרה לשרתנו בפתרון הבעיות הרציניות באמת של העם בישראל כמו, למשל, בשונאינו מחוץ, העומדים עלינו לכלותנו.

אוהד קמין