284

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 568

 

תגובות לאירועי היום חשוון תשס"ז

חופש הביטוי?

יהיה אשר יהיה האירוע שיתקיים בסוף השבוע – נושאו לא יהיה חופש הביטוי של מארגניו.

על אף המאמץ העצום שמשתדלים אלה שמפגינים ענין ב"זכות הבעת הדעה" של משתתפי המצעד, הם מזמן חרגו מגבולות הפעילות למען זכויות – והאירוע, שלמעשה התחיל הרבה לפני שיצא לרחובות – הפך למבחן עימות כוחות בחברה הישראלית.

כבר היום ברור כי מאבקם של אלה שנלחמו, לכאורה, לצאת מן הארון בחדר השינה, עוסק היום במחול על השולחן בחדר האורחים; השאלה הראשית הנשאלת לגביו עוסקת, למעשה, במעמדה של ירושלים – וזו כבר מזמן איננה רק יהודית וישראלית:

עיני העולם כולו נשואות לדרך שבה מטפלת מדינת ישראל במקומות הקדושים, ולכן השאלה היא אם יודע השלטון הישראלי במה הוא עוסק כאשר הוא מסדיר נושאים הקשורים לדת בעיר שלא רק ליהדות איכפת ממנה.

האשמה: חשדות לא מבוססים.

20 מתושבי יו"ש היהודים הורחקו בצו מבתיהם בשל חשש שפעילות עתידית שלהם עלולה להפריע לחקלאים ערבים בעונת מסיק הזיתים המתקרבת.

למעשה, מהווים צווים אלה ענישה לפני משפט של אנשים שלא חטאו. עצם עובדת היותם של החשודים בפשע-לכאורה חפים מפשע מטילה צל של חשד בפשע דווקא על המערכת השלטונית – פשע שספק אם יהיה מי שיבסס עליו תביעה כלשהי נגד הממשל.

אם יש לתבוע מישהו על חשד מוקדם וחסר בסיס זה במי שלא פשע, יש לחפשו במאמרי עיתונות, שהטילו אותו על מתיישביה היהודיים של יו"ש, ובכך הביאו את הממשל ליזום את הצו המקדים התמוה הזה, שספק אם היה מאושר על ידי השפיות.

למי יש יותר כבוד?

זמן קצר אחרי שנודע ברבים גזר הדין שהוטל על העריץ חוסיין, הודיע גורם בכיר בצרפת כי בארצו יש התנגדות לגזר דין מוות.

אם נזכור שצרפת היא שסיפקה משמר כבוד אחרון למסעו של ארון יאסר ערפאת, הרוצח, שהיה אחראי למותם של רבים וטובים, נוכל לראות את המשותף בין הדברים: את יחס הכבוד שניתן על ידי צרפת לעריצים נפשעים, שהחיים אינם נחשבים בעיניהם למאומה.

זה גם לא מקרי שצרפת קשורה בתודעת העולם לכוחות הפוליטיים האירופאים שהתנגדו למלחמתה של ארה"ב נגד משטרו של סדאם. בין יתר מעלליה הדיפלומטיים, אין לשכוח לצרפת גם את תרומתה המפוקפקת לייסוד המחלה ששמה הפוליטיקה הלבנונית.

המשמעות המעשית.

האירנים מציגים לעולם את יכולתם האיסטרטגית שוב ושוב, ואין מדינה במערב היוזמת פעולה להסרת האיום האירני, שלמעשה מאיים גם על אירופה.

העולם החפשי מעדיף לשלם כופר נפש; בכל פעם שמוצעת על ידו חבילת סיוע כלכלי לאחת ממדינות הטירור של העולם השלישי – כולל עזרה טכנולוגית לטובת פתרון בעיות של דלות – משמעות הדבר היא הפניית כספי משלמי המסים במערב אל הטירור המוסלמי, שהיא, למעשה, כניעה לסחטנותו.

אוהד קמין