283
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 545
תגובות לאירועי היום חשוון תשס"ז
נקודת התורפה.
מלחמה בת מספר חדשים מתחוללת במזרח התיכון – ולא רק – על השאלה: מה יהיה עם גלעד שליט? אין בישראל – ואולי בעולם כולו - אדם שאינו מכיר את החייל החטוף מתמונותיו שהתפרסמו בתקשורת בכל זווית אפשרית, אך יש סימן שאלה גדול לגבי האפקטיביות של עובדה זו; למעשה, במו"מ המתנהל לכאורה בענינו בין נציגי ישראל לנציגי החוטפים אין לאזרח הישראלי שום דרך אמיתית לדעת מה מתרחש.
מה שכן ידוע הוא שישראל תקועה בענין שליט בבוץ עמוק של אי בהירות שבו מתעללים בה כוחות רבים, אשר מצאו לנכון לערב את עצמם בפרשה, בין אם הם קשורים אליה ובין אם לאו – וכולם שותפים לחגיגה התקשורתית המביאה את הציבור הישראלי לטלטלה חדשה מדי יום – ואת משפחת החטוף למפח נפש כללי.
אין ספק שהמתרחש מסביב לשליט יכול כבר לפרנס עבודות דוקטורט בתחום הפסיכולוגיה, התקשורת והפוליטיקה, אך יותר מכל זה מהווה האירוע המתמשך, בלי שנוכל לראות את סופו, שיעור במלחמה האכזרית שבה נוקטים בהווה אויביה של ישראל: בידיעתם את הרגישות הרבה של ישראל לנושא שבוייה, הם רואים אותו כנקודת התורפה של החברה הישראלית. מתוך ניצולם את התקשורת – אשר אינה מחמיצה הזדמנות להיות מנוצלת – הם ממציאים בכל בוקר חדש גורם מסתורי נוסף המתבטא בפרשה, אשר זוכה בישראל לכותרות; לפני כמה ימים היתה זו ידיעה חדשה שבישרה את התקרבות סופו של המו"מ, שהתפרסמה בעתונות הקטארית, אשר זכתה, ללא הצדקה, לאמונה של התקשורת הישראלית – ומחר יהיה זה "גורם" מצרי, פלשתיני או אירופאי שיחליט להביע את דעתו בנושא ולהרעיד שוב את נימיה של חברתנו, שנקודת התורפה שלה כה מזמינה את האוייב.
הרגעה.
אחרי שצהל חשף מנהרות הברחה רבות על גבול ציר פילדלפי, והעלה את השאלה: מה אנחנו עושים? הרגיעה אותנו התקשורת בהודעה שאנו יכולים כעת לסמוך על מצרים; המצרים, כך נמסר, "עיבו" את הכוח הסדיר שיש להם ליד הגבול למספר הלא מבוטל של 15,000 חיילים. עכשיו, אמרו מבשרי הבשורה, אנו יכולים לראות שהמצרים רציניים הרבה יותר ביחסם לחלק הגבול שהם אמורים לשמור עליו.
זה ממש מרגיע לדעת שהמצרים מביאים עוד ועוד חיילים; שכחת ההקשר עלולה לגרום לחלק מאיתנו לחוש ממש שמחה אם יקרבו המצרים גם מספר טנקים לגבול...
ושוב כדאי, אולי, להזכיר שאף כי בין ישראל למצרים נחתם הסכם שלום לפני שנים רבות, אין אנו מרבים לראות בחוצות ערינו תיירים מצריים.
חוסר אונים פוליטי.
הוכחה להתדרדרות בתחום האיכפתיות והערבות ההדדית בישראל היא המטר המתמיד, הקבוע, של רקטות קסאם, הנוחת בנגב.
ביחד עם היותה של עובדה זו עדות לאי האיכפתיות של הממשל, היא מהווה גם עדות לחוסר האונים הפוליטי שלו, באשר לכל מדינה המכבדת את עצמה – ובכלל זה את אזרחיה – יש דרכים דיפלומטיות רבות הפתוחות כדי להתמודד עם התופעה; גם אם נצא מתוך הנחה שמסיבה כלשהי אין צה"ל מסוגל לתת פתרון הולם לבעיה, יש בנמצא שפע של מסלולים דיפלומטיים שבהם יכולה ישראל להביע מחאה ותלונה והיא אינה עושה זאת.
אוהד קמין