281

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 552

 

תגובות לאירועי היום תשרי תשס"ז

מלחמת ההצהרות.

במלחמת העולם השקטה (בינתיים) המתחוללת בין העולם החפשי (יחסית) לדיקטטורות הפוגעות מדי יום בזכויות האדם של נתיניהן, ביצעה צפון-קוריאה בשבוע שעבר מעשה שנראה בלתי רווחי לחלוטין מבחינה פוליטית. אך משמעותו של המעשה הצהרתית במובהק; הצהרה זו מופנית, כשאלה, בשם כל הדיקטטורות, כלפי כל המדינות שמייצגות את העולם החפשי: מה אתן יכולות לעשות?

כדאי שמדינות העולם החפשי יבינו את השאלה וישיבו עליה כהלכה, כי יש משמעות הצהרתית לתשובה כמו לשאלה - והשלכות רבות, שביניהן גם כאלה המתייחסות בבירור למצב במזרח התיכון.

סיבת ההשפלה.

בנאומה האחרון של קונדוליסה רייס, היא הזכירה את ה"השפלה" שעוברים הפלשתינאים תחת השלטון הישראלי. מדבריה לא ניתן היה להבין מה הסיבה להשפלה-לכאורה זו – אם היא בכלל מודעת לה.

לכל מי שבאמת רוצה לדעת – ואולי הגב' רייס ביניהם – כדאי לא לשכוח אף פעם כי מצבם של הפלשתינאים, הנדונים לעבור תהליכי בדיקה חמורים במעברם לישראל, הוא תוצאה ישירה של פשעי המלחמה של הרוצחים הרבים, אויביה של ישראל, אשר הרשות הפלשתינאית נותנת להם לגיטימציה - ולעתים קרובות אף סיוע – בדרכם לביצוע מעשי רצח באוכלוסיה האזרחית הישראלית.

לא ישראל היא האשמה בנקיטתה אמצעי בטחון, אלא הרוצח הפלשתינאי והמסייעים לו.

אם האמצעים שבהם נוקטת ישראל כדי להגן על אזרחיה משפילים את הפלשתינאים, לא ישראל היא האחראית להשפלה זו. יתרה מכך, הרבה לפני שחשים הפלשתינאים השפלה בגלל מה שהם סובלים מפעולות ישראל, עליהם לחוש בושה על כי בשל מעשיהם הרצחניים של המחבלים הם נחשדים בכך שהם עלולים להיות רוצחים.

אך נראה שאין דבר זה טורד אותם במיוחד. עובדה זו גרועה דיה ומהווה, כשלעצמה, הודאה בהשתייכות למעניקי סוג של סיוע לרצח. באותה קטגוריה ניתן לכלול גם את מי שמבקר את ההשפלה מבלי לציין את הסיבה האמיתית לה.

למי הפרס?

השבוע החליטה ועדת פרס הנובל לתת את פרס הנובל לבנקאי בנגלדשי שתרם תרומה מכרעת בתחום הכלכלה, בכך שהעניק הלוואות קטנות למיעוטי יכולת וחסרי אשראי ובכך פרץ דרך חשובה לחיסול העוני בארצו.

יש מקום, אולי, להזכיר לעולם כי הרעיון המהפכני לכאורה של טיפול בעוני באמצעות הלוואה (במקום הדרך הנהוגה עד עתה על ידי רוב האומות – מתת) הוא יהודי במקורו; המסורת היהודית היא אשר כבר לפני דורות רבים המליצה על שילוב העני בכלכלה היצרנית כדרך הראוייה להוציאו ממצב העוני.

האוייב.

מכל המהלכים הפוליטיים שמתרחשים לאחרונה ניתן להסיק כי האוייב הגדול ביותר שממנו על ישראל לחשוש איננו החיזבללה, החמאס, סוריה או אירן – אלא ליברמן.

אוהד קמין