280
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 566
תגובות לאירועי היום תשרי תשס"ז
פרשת קצב כשיעור אזרחות.
יותר ויותר נחשפת לאחרונה פרצופה של התקשורת וגם זה של הצרכן הישראלי, כאשר העיתונות, המנהלת מאבק על כיסו, מתאימה את היצעה לביקושו ומוכיחה בכך שהיא מוכנה לרדת לכל שפלות כדי למכור לו עוד גליון עתון או דקת שידור.
ובצד זה, בעלי השכל הישר שבינינו, אשר "מריחים" את ריח העלילה המרחף באוויר, אינם יכולים שלא לשאול: "מי מרוויח מהשפלתו זו של הנשיא?"
התשובה לכך טמונה בהבנת הנושא כשיעור באזרחות; יש מי שמוצא לנכון, מדי מספר שנים, ללמד את הציבור הישראלי כי שום משרה או מעמד בישראל אינם מחוץ לטווח מגעם של גורמים מסויימים בציבוריות הישראלית, אם החליטו שאינך מוצא חן בעיניהם.
לא מדובר בקונספירציה מצד אדם מסויים, אלא בצורה בה קורים הדברים בישראל – במה שגורם, מאידך, לכך שתיקים מסויימים ייגנזו "מחוסר ענין לציבור" ואחרים יגיעו, דרך התקשורת, אל בית המשפט. אנחנו, האזרחים, אף פעם לא נדע מדוע הוחלט כך או כך – או מי קיבל את ההחלטה – וזהו חלק מהשיעור לנו.
על הרס ובניה.
ב4 לאוקטובר, במאמר המערכת של "הארץ", שנכתב למחרת פרסומו של דו"ח של "שלום עכשיו" שבו מתריע הארגון על כך ש"המתנחלים ניצלו את העובדה שתשומת הלב של הציבור היתה ממוקדת במלחמה בלבנון כדי להרחיב את ההתנחלויות", בחר הכותב לקרוא ל"אג'נדה של המתנחלים", מכל המושגים האפשריים - הרסנית.
מדובר, יש להזכיר, בבניה.
לקרוא לבניה בשם הרסנות מעיד עד כמה מתקרבת ישראל של ימינו ברוחה למצב היפוך המושגים שאותו הנציח אורוויל ב"1984"; כדי להדגיש יותר את ההיפוך הזה, המציג את הבונים כהורסים, אל לנו לשכוח את הריסתו של שטח התיישבות שלם לפני שנה.
הצעד הבא.
באחד מהימים האחרונים אמר הח"כ בן-אליעזר על השייך נסראללה כי הוא "בן מוות". אם תפגין ישראל לגבי השייך את אותה עקביות שהיא הפגינה בעבר כלפי שאר הטרוריסטים אשר "זכו" במעמד של בני מוות בשל אחריותם לרצח ישראלים, אז הצעד העוקב הבא שאותו תבצע ישראל יהיה נסיון להגיע עם השייך להסכם שלום.
שכרו של גבי גזית.
במחאה נגד המשך החוזה בין גבי גזית לרשות השידור כלולה הטענה שהוא מקבל כסף רב מדי מן הרשות. טועים הטוענים שחושבים שבכך שיצמצמו את שכרו של גזית הם יפתרו את הבעיה שהוא מייצג. זו הרבה יותר עקרונית: גזית נושא את דבריו, פעמים רבות, נגד אלה שמשלמים לו משכורת, אזרחי מדינת ישראל אשר נפגעים על ידו ועל ידי חבריו.
מי שפועל נגד ציבור מעסיקיו חוטא בהפרת חוזה. לאדם כזה לא רק שלא מגיעה משכורת – גם אין די בפיטורין; למעשה, השכר הראוי למעשים כמו שלו הוא העמדתו לדין ותביעתו לשלם על כל הנזקים שנגרמו לציבור על האמירות הלא מוסריות, החד-צדדיות והפוגעות, שאותן השמיע על גלי האתר.
אוהד קמין