277

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 547

 

תגובות לאירועי היום אלול תשס"ו

ילדים.

מטבעם של ההומניסטים-לכאורה, המתריעים על זוועות המלחמה, הוא להתמקד בפלחי אוכלוסיה, שעל פי הנחתם יעוררו את ההזדהות הרגשית הגדולה ביותר ועל ידי כך יאפשרו לבנות את ההתנגדות הגדולה ביותר של "דעת הקהל". פלח אוכלוסיה כזה הוא "ילדים", אשר מעוררים אוטומטית הזדהות רגשית גדולה – ולפיכך גם התנגדות אוטומטית לכל פעולה אשר פוגעת בהם.

כשמדובר בילדים, מתעורר הרגש – והשכל נאלם; אין השכל יכול לדבר היכן שהרגש צועק, ולכן, בכל פעם שחפץ מישהו לגייס את דעת הקהל לטובתו, הוא תר אחרי הילד. כך, כל גורם הרוצה לפגוע במדיניות ישראל על יסוד רגשני – בניגוד לצדק – מגייס לטובת ענינו את נושא הילדים.

גישה לא צודקת זו מוצאת לאחרונה את מקומה גם בארצנו. כזהו דו"ח העוני החדש, אשר הודיע על מספר גדול של ילדים עניים שהצטרפו אליו. האם הוריהם אינם בבעיה? בוודאי שכן, אך את מי זה מעניין? אם מטרתנו היא גיוס רגשני – ילדים הם שם המשחק.

זכויות האדם – בעד ונגד.

בתקשורת נמסר כי "סין מתחה ביקורת על ארצות הברית בנושא יחס סוכנות הביון C.I.A. לעצירים ובטיפול הנוקשה מדי בחשודים בפעילות טרור." עוד נמסר כי "סין ממליצה לאמץ את הנורמות שקבע באו"ם בנושא." לצרכים מסויימים מהווה ידיעה זו איתות לשני דברים: א. להצבה העצמית של סין בחזית ההתמודדות הפוליטית העולמית נגד ארה"ב. ב.להכרה בכך שהנורמות שקבע האו"ם מוסכמות, כברירה, על האויבות החמורות ביותר היום של זכויות האדם, שסין מהווה אחת מהן.

מה שמזוויע בידיעה מסוג זה הוא ההעזה של אומה שמבצעת דרך קבע פגיעה בזכויות האדם של מליוני אנשים, לבקר את ארה"ב על דרך מלחמתה למען זכויות האדם.

צדק דמוקרטי.

לאחרונה מתרבים בישראל המשפטים שבהם מתמודד אדם נגד מאשימיו, כאשר חלק גדול מהעדויות נגדו מתבסס על עדות יחיד ולא על הוכחה מוצקה יותר מהצהרה כזו.

במצב כזה מוצא אדם את עצמו נשען, בין היתר, על התרשמותם של השופטים יותר מאשר על עובדות מציאות – ונראה שהצדק מתבסס על אמון יותר מאשר על ידע.

חקירתו המתוקשרת של הנשיא, אשר זוכה לכותרות בנוסח "חמש מתלוננות העידו..." כבר עוסקת בהצגת מספרן של העדויות כגורם המהווה קביעה פסיקתית, לפחות מבחינה ציבורית ויש בה, על כן, טעם רב לפגם. אך אין ספק שגישה זו קיבלה השראה מרוח הדמוקרטיה שלפיה אתה נחשב יותר ככל שאתה מגייס מספר רב יותר של תומכים.

התנגשות תרבותית.

בימים אלה מבקר חתאמי, נשיאה לשעבר של אירן, בארה"ב. לפני זמן קצר נודע על כך שהוא עומד לנאום לפני סטודנטים באוניברסיטת הרווארד.

למול מחאותיהם של מתנגדים לביקורו של חתאמי, טוענים התומכים בנאום כי יש להצדיקו בשמה של נכונות לדיאלוג, שהיא מיסודות התרבות החפשית.

אך מה שחתאמי בא לייצג בהרווארד אינו תרבות של חופש, כי אם של כפיה.

אוהד קמין