271

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 580

 

תגובות לאירועי היום אב תשס"ו

איפה ואיפה.

חוסר הסימטריה של התיחסות העולם למשבר בלבנון מומחש על ידי כך שהביקורת נגד ישראל, במידה והיא קיימת, נוגעת למידה שבה היא גורמת סבל לאוכלוסיה האזרחית – ואילו האש הארטילרית של החיזבללה נורית בכוונה תחילה אל עבר אוכלוסיה אזרחית ישראלית, במטרה לפגוע ב"חפים מפשע" ישראליים רבים ככל האפשר. אש רצחנית זו אינה זוכה כלל לביקורת שלילית מגורמים בינלאומיים – ובמיוחד לא כלפי הממשל הלבנוני, המרשה את קיומה בזמן שהוא אמור להחזיק באחריות על מה שמתרחש בארצו.

לנקות אחרי הקולוניאליזם הצרפתי.

בעוד בני משפחות החטופים טסים לפריז כדי לעורר דעת קהל עולמית לטובת ענינם, כדאי שנזכור כי הצרפתים אחראים הסטורית ליצירת כמה מהשלוליות הפוליטיות אשר הטביעו אחריהם רבים וטובים בעולם. משהו בשיטת הקולוניאליזם הצרפתי הבטיח שהארצות שעזב יהיו מושפעות מהתרבות הצרפתית לא רק בהיבטיה החיצוניים, אלא גם בפוליטיקה ותככיה; אין זה רק צירוף מקרים שהצרפתים, שהורישו לנו את המלכודת של לבנון, אחרי ששלטו בה, הורישו לארה"ב, לפני כן, את ויאטנם.

ילדים מתים.

ילדים מתים הם הסחורה המבוקשת על ידי התקשורת בעולם המערבי – והמחבלים, היודעים זאת, מספקים להם את מבוקשם חדשים לבקרים. אפילו תחילת מלחמת הטרור הנוכחית החלה לפני שש שנים באגדת הירצחו של הילד א-דורה על ידי צבא ישראל.

כל עלילות הדם שהיוו תירוץ לטבח יהודים בוססו על הענין-כביכול שיש ליהודים בילדים מתים.

מתי יהיה סוף לענין?

אולי כאשר יבינו שיש הורים גם לחייל שנהרג בהיותו בן 19, שעבורם הוא לעולם ילד.

רוחניות המלחמה.

ישראל נוהגת במלחמה כאילו התקשורת איננה שייכת לשום צד והיא רק עוסקת בדיווח חיצוני של מה שמתרחש.

אויבי ישראל רואים את התקשורת כחלק לוחם השייך, בעיקרו, לצבאם – והם מפעילים אותו בכל העולם לטובת ענינם. נראה שחלק גדול ממהלכיהם מתוכנן בהתאם לתקשורת.

יותר מאי פעם, המלחמה שבה מעורבת היום ישראל, היא תקשורתית. זהו ביטוי של העובדה שפעם נקראה "מלחמה פסיכולוגית" והיום, כשמדובר במה שעומד מול ישראל, התקשורת היא הקומנדו המסוכן ביותר של האוייב שישראל ניצבת נגדו.

יש לזכור כי היום, לצד כל חייל הנמצא בשדה הקרב יש עוצבות גדולות של עיתונאים, המספקים לו אש מסייעת, תמיכה ארטילרית וגיבוי איסטרטגי.

תפקידה העצום של התקשורת במלחמה מייצג את העובדה שהמלחמה של היום איננה סכום הארועים החמריים המתרחשים בשטח, אלא פעולתם על התודעה האנושית. מי שאחראי לעוצמתה של פעולה זו, שהיא הביטוי של רוחניות המלחמה, הוא התקשורתן.

גם יונה צריכה לפעמים לגדל ציפרניים

אוהד קמין