הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

264

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 528

תגובות לאירועי היום תמוז תשס"ו

המסר.

כמעט עם התפוגגות ענני העשן והאש של ההתקפה על צה"ל התחילו בישראל להתפלמס מסביב לשאלה אם מדובר בפעולת טרור, פעולת מלחמה או פעולת מלחמה שנעשתה על ידי טרוריסטים.

אך מה שיותר עקרוני מתוצאת ויכוח זה הוא המסר שהועבר בפעולה.

והמסר הוא: אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים, איך שאנחנו רוצים ומתי שאנו רוצים – ואתם, כבולים על ידינו, תתרוצצו בנסיון נואל להגיב ותצאו תמיד רע בתקשורת.

בין ההנהגה לשטח.

"אף אחד לא עושה את האבחנה בין חמאס כזה לחמאס אחר, בין הנהגת החמאס לזרוע הצבאית שלו" אמרה התקשורתנית יעל דן. זה היה בתכניתה ב"גלי צה"ל" ביום ראשון, שבו התבצעה התקפת החמאס.

שלושה ימים לאחר מכן, ביום רביעי, שבו החלה פעולת צה"ל בעזה, הודיע בכיר המייצג את הנהגת החמאס בדמשק כי אין להם, לאנשי ההנהגה, שום קשר למעשי אנשיהם "בשטח". הוא הראה שלמד את השיעור.

פעם אחר פעם מדברים בתקשורת על "הזרוע הצבאית של החמאס" ומפרידים בינה לבין ההנהגה. הדבר חמור יותר מטעות סתמית. מטרתו לשחרר את אנשי ההנהגה של החמאס מאחריות ואסור להרשות זאת; כל החמאס – הנהגה, זרועות וממשלה הם חברי ארגון פושע – ובכולם יש לטפל בהתאמה לכך.

אמונה טפלה.

רוח עועים זדונית הצליחה לגרום לחלקים מהעם הזה להחזיק באמונה טפלה שאין שקרית ממנה: שיכול להיות מצב שבו ליהודי לא איכפת מחייו של אדם. למעשה, יש היום רבים מבני עמנו שמאמינים שחלק גדול מבני העם היהודי מעוניינים בשפיכות דמים ולא איכפת להם מחיי אדם. זה מראה עד כמה גדול השבר, עד כמה הרסנית האמונה הטפלה הזו.

למעשה, חלק גדול מצרותינו נובע מכך שאיכפת לנו מחיי אדם – ומכך שאנו איננו מסוגלים להאמין שיש אנשים שלא איכפת להם. יש להקיא את האמונה הטפלה הזו מחיינו ולהכיר בשתי עובדות: יש בעולם אנשים שאדישים לחיי אדם – ואין יהודים ביניהם.

כשאדם אחד קובע לאדם אחר.

מאחורי כל הטיעונים שתומכים בחוק לביטול החריגה ממסגרת האשראי, ניצב הטיעון הלא מפורש, המנוסח בערך ככה: "מכיוון שלדעתי הרבה יותר נחמד שכל אדם יחיה במסגרת המאושרת שלו ושלא יחרוג ממנה, חקקתי חוק שלא יאפשר לאיש חריגה."

האלמוני שיזם את החוק – וחבריו לדעה – משתנים מחוק לחוק. מה שלא משתנה זה שאדם אחד – או קבוצה – מחליטים איך צריכים להתנהל חייהם של בני אדם אחרים. אין זה משנה אם הרעיון נכון או לא; זה לא צודק שאדם אחד יקבע איך יחיה אדם אחר, אבל זה הרגל דיקטטורי רע מאד, שנפוץ במדינת ישראל מאז קומה, וקשה ביותר לעקרו.

רק חבל שאלה שמחליטים עבור שאר האנשים במדינה לא מחליטים שיהיה חוק שלפיו יהיו כל אזרחי המדינה עשירים, או, אולי, בריאים. הם יכולים לפחות לנסות...

אוהד קמין