246
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 588
תגובות לאירועי היום ניסן תשס"ו
זכויות התוקפן.
לאחרונה נתפרסם כי "ארגוני זכויות אדם" יצאו בהודעה נגד החלטת צה"ל לקצר את טווח תגובת הירי של הארטילריה הישראלית על ירי האוייב נגד ישראל. קיצור זה מהווה, לטענתם, הפרה של זכויות האדם של הפלסתינים.
מחוץ לעובדה שיש שאלה גדולה לגבי מקצועיותם הצבאית של ארגונים אלה, הבאה לידי ביטוי בהתיימרותם לדעת מהו הטווח הראוי להגנה מפני רקטות קסאם, יש שאלה גדולה יותר לגבי מושא דאגתם: נראה שהם מודאגים יותר לגבי זכויותיה של האוכלוסיה ברשות הפלשתינית מאשר לגבי זכויות האדם של אזרחי ישראל, שעליהם מגן צה"ל.
בניגוד לפעולת צה"ל, המגינה על זכויות האדם של אזרחי ישראל, הארגונים המקצצים את טווח ההגנה שלו ובכך את זכויות ההגנה העצמית החפשית של ישראל מעוניינים, כנראה, יותר בהגנה על שלומה של האוכלוסיה שמסביב לתוקפנים מאשר בשלום אוכלוסיית ישראל המותקפת. אם היו לרוצחים זכויות אדם, ניתן היה לדבר עליהם כעל "ארגוני זכויות אדם". כפי שהדברים עומדים היום, אולי הם ראויים לתואר ארגון זכויות התוקפן".
מנסרים את הענף.
לאחרונה נתבשרנו על כך שעל אף המצב הכלכלי הקשה המוצהר בשטחי הרשות הפלשתינית, הורו העומדים בראשה על השמדת כמות גדולה של מוצרי מזון בשל זיהויים כתוצרי ישראל שמקורם בהתנחלויות.
מותר להניח כי משמידי המזון אינם סובלים אישית מרעב. לאחרונה גם נמסר על כך שהפלסתינים עוסקים במרץ בנסיונות חוזרים ונשנים להגיע למצב שבו יוכלו לפגוע באחת מתחנות הכוח הגדולות של ישראל בדרום. זה ברור לכל – ולמפגעים בכלל זה – כי הצלחה בפגיעה מסוג כזה תגרום לבעיות באספקת החשמל לרצועת עזה.
אין ספק שהערבים ממדינת הרוצחים ממשיכים לעסוק במרץ בניסור הענף שעליו הם יושבים; ממש מרתק לחשוב מה יהיה אם ישלחו להם מסורים חדשים מתוצרת יש"ע...
לא הפרטה; אמת.
עם התקרב יום הזכרון, צפות על פני השטח תביעות חדשות, כמו זו המבקשת להבחין בין חיילי צה"ל שנהרגו במשימות מלחמה לאלה שנהרגו בתאונות שאינן קשורות לבטחון.
באופן טבעי יש הרואים בתביעות מסוג זה נטיה להפרטה, ולו רק משום שהן עוסקות בבירור מסויים של כל מוות פרטי לגופו, בהקשר שבו הסתפקו עד היום בשיוך קולקטיבי - בכך שההרוג נמנה על שורות לובשי מדי צה"ל בעת מותו.
אך בתביעה כגון זה לא מדובר בהפרטה, אלא במה שמהווה צורך יסודי הרבה יותר: אמת.
תביעת ההבחנה מבוססת על רצונו הלגיטימי של קרובו של הנפטר, שלא יימזג זכרו של מי שהוא מעריך כגיבור שנלחם, מתוך מודעות עצמית אצילה, למען ערכים נשגבים – בעיסקת חבילה שבה מעורבים גם קרבנות של חוסר מזל או, אולי, אף של שחיתות.
זו איננה אמת לומר, למשל, שחייל צה"ל שנלחם ונהרג בקרב שבו הוא מאמין זהה לחלוטין למי שלא אהב את הצבא והחליט להתאבד או למי שהגורל זימן לו תאונה סתמית שבה נהרג בעת חופשתו. זה שקר לומר ששני לובשי מדים אלה זהים – וזה אינו צודק לנהוג בהם כאילו הם כאלה.
אוהד קמין