242
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 597
תגובות לאירועי היום ניסן תשס"ו
גימלאים, גמול וצדק.
יתכן שמה שמסתתר מאחורי עלייתם המטאורית של הגמלאים הוא מושג הגמול, אשר דיבר אל החלק הלא מודע של בוחריהם; אולי עורר מושג זה את הרעיון שהגיע הזמן שבחברה הישראלית תתחולל תמורה כה יסודית שהיא תהפוך לחברה שבה יקבל כל אזרח כגמולו – וקל וחומר גמלאי ישראל, אלה שבעמלם בנו את תשתית קיומנו כאן.
השיח הפוליטי החדש מרבה להג אודות "צדק חברתי", שבו יקבל כל ישראלי הזקוק לכך תמיכה, אך הישראלי אינו זקוק לכך שיתמכו בו אלא בעיקר לכך שלא יכשילוהו.
גמול הוא שכר, וככזה הוא חלק מהשקפה על צדק. בהקשר של הגימלאים לא מדובר בפעולה מתוך רחמים אלא בכזו המבוססת על צדק. לעתים רחוקות, כמו, אולי, במקרה של הפלשתינים, זקוקה חברה שלמה לקיום המבוסס על נדבות, אך עם ששואף לחיים בכבוד זקוק להבחנה בין חסד לצדק לצורך עצמאות, כי ללא ידיעה זו על ההבדל בין צדק לרחמים, יתמוטט כל המאבק הצודק לגמול.
להתחיל מאפס.
אחד ממומחי הסקרים נשאל מיד אחרי הבחירות איך הוא מסביר את "ירידתה" המדהימה של "קדימה" מ-40 המנדטים שניבאו לה הסקרים לפני הבחירות? על כך השיב האיש בלי להתבלבל כי יש לזכור ש"קדימה" התחילה מאפס.
על כך אמר מישהו שניתן לומר גם על שודד בנק שהוא מתחיל מאפס.
רצח כתגובה טבעית...
לאחר הרצח בקדומים הצהיר הנייה, העומד בראש ממשלת החמאס, כי הרצח הוא "תגובה טבעית לתוקפנות הציונית, שאין מנוס ממנה לאור ההסלמה של האוייב בגדה ובעזה." כמו"כ נמסר כי הנייה קבע כי "תכניתו של אולמרט היא נוסחה בדוקה להמשך הסכסוך. אין מקום בתנאים הנוכחיים להכרה בישראל." (פורסם ב"הארץ")
הצהרות אלה של הנייה מבוססות על שקר (אשר לא הוכחש על ידי ממשלתה הנוכחית של ישראל): "ההסלמה בגדה ובעזה", במיוחד למול נסיגתה של ישראל מעזה והתגובה הצבאית הפושרת לתוקפנות היזומה של האוייב. אין סיבה שמכחיש אמת זה יהנה מחסינות דיפלומטית כלשהי ויטופל ביד קשה פחות מזו שבה מטפלים במכחישי שואה.
מה שעקרוני יותר, הוא שבהצהרתו, המציגה את מעשה הרצח כ"תגובה טבעית לתוקפנות" הוא מצהיר, למעשה, על שותפותו לאמונה השמאלנית ב"רצח כתגובה טבעית לכיבוש"...
ענינים של תדמית?
דרישת היועץ המשפטי מהרב הראשי להתפטר מתורצת על ידו בדאגתו לתדמיתו של מעמד הרבנות בציבור.
אך אם ייכנע הרב הראשי לתביעה זו הוא יפול למלכודת שתפגע בתדמיתו של מעמד זה הרבה יותר, כי היא תציג את עליונותה של המערכת הפוליטית הישראלית כעומדת מעל למערכת הדתית.
יתכן כי הדבר הראוי ביותר, בהקשר זה, הוא בירור הסוגיה במסגרת רבנית דתית; זהו המינימום הנדרש כדי שלא לכוף את ראשה של הדת היהודית במדינת ישראל לפני סמכות חילונית – ולא מדובר רק בענין תדמיתי.
אוהד קמין