הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

239

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 562

תגובות לאירועי היום אדר תשס"ו

המשמעות האמיתית.

הבימאי יוסי סידר מביים בימים אלה את הסרט "הבופור", המתרחש על רקע מלחמת לבנון. בראיון אמר סידר כי מבחינתו "הבופור הוא הר שמתו עליו ואז עזבו אותו כי הוא היה חסר משמעות."

תרשה לי לתקן אותך, מר סידר, כי יש לבופור משמעות רבה: ראשית, היתה לו משמעות של חיים ומוות להרבה חיילי צה"ל שסיכנו את חייהם כדי להגן, באמצעותו, על אזרחי ישראל.

שנית, סימל הבופור את המוחלטות המוסרית שהניעה את ישראל להילחם, כמעט יחידה בעולם של אז, מלחמה נחרצת בברבריות שהיום נקראת טרור.

שלישית, מסמל הבופור את ההתדרדרות המוסרית שעברה חברתנו מאז ועד היום, בשל נטישתה את העמדה החשובה שהיתה לה בלבנון ובשל זכרונה הלקוי את משמעותה ואת מוסריות עמידתה נגד האוייב.

כל המשמעויות האלה מסתכמות באחת: בהיותה של ישראל של מלחמת לבנון מדינה בעלת מגמה מוסרית. לאור דבריך, חוששני שסרטך יתעלם מקיומן של כל המשמעויות הללו.

חוסר ענין לציבור.

ה"קולות הצפים" הם הביטוי הנפוץ לפאניקה שאוחזת היום במועמדים. הפוליטיקאים מודעים לכך שחוסר הענין שמגלה הציבור משדר ערך שאינו סביל בלבד; למספר גדול של אזרחים שלא יבחרו – או, יותר נכון, שיבחרו שלא להשתתף בבחירות - תהיה משמעות פעילה. זו תהיה הצהרה מפורשת של הציבור לגבי דרך ראייתו את השיטה הפוליטית, ובמיוחד את ראיית השיטה הפוליטית אותו.

נראה שחלק ניכר מציבור הבוחרים מביע, על ידי הימנעותו מבחירה, את מחאתו על אי ההתחשבות בבחירתו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בבחירות האחרונות.

יש גבול למידה שבה אפשר להמשיך ולרמות ציבור בעל כבוד עצמי, אשר בחר בימין וקיבל שמאל. יש גבול למידה שבה אפשר להמשיך ולקבל אמון ממי שאמונתו אבדה.

כנראה שמה שחלק מהציבור מנסה להגיד לפוליטיקאים הוא: "הפעם תסתדרו בלעדי."

כותבי המערכונים בשירות מרצ.

כותרת בלשון זו תפסה מקום בעתונות: "לאחר שתוכניות הסאטירה כבשו את הפריים-טיים, ייתכן שבקרוב הן יכבשו גם את תשדירי הבחירות: שניים מיוצרי התשדירים של מרצ הם כותבים בכירים בתוכניות הטלויזיה "ארץ נהדרת" ו"משחק מכור".

לכאורה, נשאלה השאלה "איך תתבצע ההסבה" של כותבי התכניות הללו מהעולם הסטירי שאותו הם משרתים לעולם הפוליטיקה.

למעשה, התשובה איננה סוד כלל: הם ממשיכים כרגיל, כי אין בפעילותם במסגרת הפוליטית משהו השונה, עקרונית או מעשית, מכתיבתם למען תשדירי התעמולה.

כדי להבין את השיטה, יש לראות את הקשר בין אנשי הטלויזיה לכותבי התשדירים במהופך: בחירת כותבי התשדירים של השמאל נעשתה בתוך שורות אנשי הטלויזיה, אחרי שהסאטירה הממלכתית כבר הכשירה עבורו את הקרקע מבחינה אידיאולוגית במשך שנים.

אוהד קמין