238
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 616
תגובות לאירועי היום אדר תשס"ו
כלים שלובים.
עם היוודע דבר פגיעת שפעת העופות בלולים בשטח הרשות הפלשתינית, נפגשו צוותים ישראליים של משרד החקלאות ומשרד הבריאות עם עמיתיהם מהרשות הפלשתינית כדי להסדיר שיתוף פעולה מהיר בנושא בין שני הצדדים.
כמובן שאיש אינו מהרהר לרגע על הכדאיות שיש לישראל בסיוע לרשות, אשר יעלה, כצפוי, בממון רב, כי ברור שסכנתה של מגפה כזו הוא בכך שחיידקיה לא יכירו בגבול המוסכם בין ישראל לרשות, אף אם כל אומות העולם יסמכו עליו את הסכמתן.
חבל שחוק הכלים השלובים שכה חוששים שיגרום למעבר חיידקי המגפה מצד לצד, אינו מוכר ככזה גם בתחום המוסרי; מזה שנים רבות שמפלס ערך חיי האדם בצד הישראלי של גבול רצועת עזה הולך משפל אל שפל – ואין ספק שמדובר ב"אפקט כלים שלובים" של מגפה מוסרית שחודרת לתוך שטח ישראל, מזה זמן רב, מהצד הפלשתיני.
מדובר במגפה שמשמעותה השפעה של אידיאולוגיה פלשתינית רצחנית, כזו שאינה רואה ערך רב בחיי האדם. פילוסופיה זו מוזילה בהתמדה את ערך חיי האדם בצדנו – הוזלה שבאה לידי ביטוי בהתחמקות כוחות הבטחון הישראליים מאחריותם להגן על אזרחי ישראל מפני האוייב; כשאין צה"ל מגיב כראוי על "נחיתת" טילים בנגב, יודעים אנו בודאות כי חוק הכלים השלובים הוביל כבר את המגפה המוסרית של זילות ערך האדם לתוך ישראל.
בענין דומה.
ארגון "רופאים למען זכויות אדם" קרא לישראל לקחת אחריות על פלשתינאים הזקוקים לניתוח, אשר לא נמצא די כסף כדי לממן אותו.
קריאה זו מעידה על בורותם של אנשי ארגון זה לגבי זכויות האדם: בקריאתם זו הם מתעלמים מכך שאין לפלשתינים שום זכות על משאביו של האזרח הישראלי.
ויש סימנים מסוכנים המעידים על כך שבורות זו, הפושה גם בחוגי הממשל הישראלי, עלולה לגרום למדינת ישראל, אשר ממילא מוציאה את ממונו של הישראלי על הרפתקאות סיוע ברחבי העולם, לשלוח יד של סיוע כזה גם אל תוך הרשות האוייבת.
האמת על האשמה.
"האשמה היא המציאות" אומרת אימו של עידו שפירא, החייל שנהרג לאחרונה מאש חיילינו תוך פעילות מבצעית, כשהיא משיבה לשאלת אילנה דיין. גישה אצילה זו איננה רק סירוב לרדת לרמה של האשמות פרטיות, או התחמקות מהטלת אשמה על חייל צה"ל שהחטיא תוך כדי שעסק בהגנה על עמו: יותר מכל, זוהי אמת.
זה לא שאין מי שנושא באשמה; ההיפך הוא הנכון:
מי שעליו מוטל האשמה האמיתית בהרג חייל צה"ל הוא תמיד האוייב, גם אם מדובר בחייל צה"ל שנהרג מ"אש כוחותינו". על אנשי שלומנו לזכור כי האחריות והאשמה לכל נזק הנגרם על ידי כוחות צה"ל מבלי שיתכוונו לו – החל מחייל הנהרג בתאונת אימונים וכלה במותו של עובר אורח "חף מפשע" – חלים באופן מוחלט על אויבינו.
השמאל הוא בת-יענה אשר איננה טומנת את ראשה בחול, אלא בדם – ובדרך כלל בדמנו.
אוהד קמין