235

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 564

תגובות לאירועי היום אדר תשס"ו

מגיע לא מגיע.

לקראת הבחירות הודיע שליח ציבור אחד כי אם ייבחר לראשות הממשלה הוא ישקיע כסף רק "בגליל, בנגב ובירושלים", מה שאומר שהוא לא ישקיע כסף במה שנשאר מיש"ע.

והשאלה שצריך לשאול אותו – ומשום מה לא עושים זאת – היא "מי שמך?"

או, במלים אחרות: ממתי נקבע מה שמשתמע מהצהרתך זאת – שמותר לך לקחת כסף מכלל האזרחים כדי להשקיע באיזורים אלה ואחרים בארץ?

כנראה שרבים בארץ שכחו שכספי הציבור אמורים להיות מוצאים לתועלתו של הציבור, ושלשם זאת הם נלקחים מן הציבור מלכתחילה.

וכנראה שחלק ניכר מיושבי בית הנבחרים, שכח שאין ההחלטה למי לתת מה נתונה לשרירות החלטתו של נבחר הציבור; הכסף אמור להינתן רק למי שמגיע לו.

ההגיון שביסוד הטפשות.

"הגברים הפכו את גן העדן לגיהנום ואפשר להסתדר בלעדיהם בעולם" טוענת פמיניסטית בתכנית רדיו המוקדשת ל"יום האשה". כשהיא נשאלת איך יסתדר ענין הפריה והרביה בעולם נטול גברים, היא משיבה מני ובי כי לצורך זה "יש בנק זרע".

טפשות זו איננה חסרת הגיון ידוע – יש בה אותו עקרון מחשבתי שקיים אצל מי שמאמין ש"המדינה" תיתן לאזרח כהנה וכהנה, מבלי לחשוב על כך שהמדינה היא, בעצם, האזרח.

המשותף בין השניים הוא האמונה בקיומו של מוסד וירטואלי היכול להעניק ערך משום מקום: מה שמהווה בנק זרע בחזונה של השואפת לעולם ללא גברים, מהווה בנק של מתת ממשלתי בעולמו של מי שסובר שיש לממשל כסף המנותק ממשלם המסים.

הבושה והגאווה.

"היה עדיף שלא תהיה התבטאות כל כך מפורשת" כך הגיב מפקד בכיר על התבטאותו של הרמטכ"ל לשעבר לגבי אפשרותה של ישראל להגן על עצמה מול התקפה של אירן.

זה היה ממש באותו יום שבו נפתחו החדשות ב"אירן מאיימת על המערב ש..."

הציפיה מישראל להנמיך פרופיל ולשמור בצל את יכלתה הצבאית איננה ענין טקטי אלא פסיכולוגי; זוהי הגרסה הישראלית של ההמנעות מחטא הגאווה הנוצרי.

ללא שום חשש או היסוס, המוסלמי מתגאה בכל מה שאדם מוסרי היה נמנע מלהתגאות בו: איומים ברצח ובמלחמה. הוא מזהיר, בגאווה, כי ינקוט במעשי איבה ואלימות – ובהתאם לדרכו זו, מתמודדים תמיד על האחריות לכל פיגוע שותת דם מספר ארגוני טרור רצחניים.

גן עדן עכשיו.

אחרי שבית המשפט פסל תשדיר בחירות של ש"ס שבו הובטח לבוחריה מקום בגן-עדן, הצהיר ח"כ בריזון מ"חץ" שאנשי ש"ס חיים כבר היום בגן עדן כי הם "לא עובדים, לא משרתים בצבא ולא לומדים באוניברסיטה" (או, במלים אחרות, לא יצרנים, מתחמקים מאחריות וחסרי השכלה).

אך נציג התנועה ה"חילונית" פסל, בהצהרתו זו, במומו כשחשף את תפיסת עולמו הפרטית לגבי גן העדן; רבים הם, אולי, אלה השותפים לו בראייה זו של גן עדן של שוטים, אך מבחינת היהדות, לפחות, האל הניח בו את האדם כדי "לעבדה ולשמרה" ולא כדי להתבטל.

אוהד קמין