229
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 654
תגובות לאירועי היום שבט תשס"ו
הזוועה האמיתית.
הורים נתפסו על כך שהדיחו את ילדם לפשע ורבים מצקצקים בלשונם על הזוועה בכך שהורים עשו כמעשה הזה לילדם. אך השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא לאיזה מצב מוסרי התדרדרה החברה, שהורים לא מצאו דרך אחרת להתקיים בה.
אף מבלי להכיר את פרטי המקרה, ניתן להניח כי הגוף שהוא האחראי הראשי לכך – מדינה החומסת יושביה – יוסיף חטא על פשע בכך שיעניש את ההורים האומללים על ידי שיגזול מהם את ילדם לצורך "חינוך מחודש".
אם אכן מביאה מדינה את אזרחיה למצב שבו הם צריכים לפשוע כדי להתקיים ואחר-כך לוקחת את ילדיהם בשל כך, זוהי זוועה שקולה בחריפותה ל"רצחת וגם ירשת".
גזר דין מוקדם.
"המוח שמאחורי הרצח" כינה איש גלי צה"ל את זוזיאשווילי, שהורשע, באותו יום, בתכנון רצח השופט אדר.
היה בהצהרה זו של איש התקשורת טעם מה לפגם, כי היא נאמרה קצת מוקדם מדי: שעה לפני הכרעת בית הדין.
היסוד האמיתי של "ההתרגשות הגדולה".
"אני לא רוצה להיות נביא אבל כבר עכשיו לא בטוח שאחרי המלך עבדאללה יהיה מלך אחר" אומר אלוף המרכז נווה וגורם ל"התרגשות גדולה בממלכה ההאשמית" (לפי התבטאותו של איש גלי צה"ל). הדברים גורמים לתקרית דיפלומטית, הכוללת תלונה למשרד החוץ, דרישה להתנצלות מצד נווה, מכתב התנצלות – וטלפונים רבים שנעשים בין ירושלים לעמאן, שבאחד מהם מרגיעה הגב' לבני, שרת החוץ, את הירדנים ואומרת כי ירדן היא "שותפה איסטרטגית של ישראל".
אך אין ספק שהתרגשות זו של הארמון הירדני למשמע דברי נווה (שהתייחסה להשלכות הברורות של עליית קרן החמאס באיזור) מעידה על חשש אמיתי מכך שלדברים יש יסוד.
היסוד האמיתי לאיום החמאס על יציבות המשטר ההאשמי הוא שהחמאס נתפש על ידי הערבים כלוחם בשחיתות וכמועמד הראוי ל"ניקוי אורוות" בירדן, כמו ברשות הפלשתינית. היציאה נגד ישראל בגלל שאחד מקציניה הבכירים הצביע על חולשת הארמון מוטעית וחסרת חוט-שדרה בדיוק כמו נסיונה הגמלוני של ישראל ליישר את ההדורים.
מבחינת ישראל, ספק אם יש דבר מסוכן יותר מלהיות שותפה איסטרטגית של מדינה שנשלטת על ידי עריצות, מלכותית ככל שתהיה, אך בישראל של היום אין חבירה למשטר שמדכא את זכויות האדם מעוררת שום תחושת סכנה; נראה שמוסריות כבר מזמן אינה נלקחת בחשבון בחישובי הדיפלומטיה הישראלית...
על צורה ותוכן.
מובארק קיבל אתמול בארמונו את המועמד לראשות ממשלת ישראל עמיר פרץ. פרץ לא נאם באנגלית ואין ספק שתקשורתנים ישראליים רבים מאוכזבים מכך שהדבר משמיט מידיהם הזדמנות נוספת ללגלג על שליטתו הירודה בשפה זו. זו אולי הסיבה לכך שלא שמענו על תוכן פגישתם – אך ממתי חשוב התוכן?
אוהד קמין