226
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 593
תגובות לאירועי היום שבט תשס"ו
בין קלון לכבוד.
ביה"מ דחה את בקשת מזוז להכריז קלון על הרשעתו של פייגלין. בצד העובדה שהשופטים קבעו כי "עברו 7 שנים ופייגלין יכול ממילא להבחר לכנסת", ציינה התקשורת כי השופטת פרוקצ'ה הצהירה: "בעיני המעשים נושאים קלון."
יש נושאים שהעוסקים בהם מתקשים להרפות את אחיזתם בהם, ומגלים בכך, בדרך של רמז, את כוונותיהם הנסתרות; מהדרך בה אנשים כמו מזוז – או פרוקצ'ה – מתייחסים לפרשת פייגלין, עולה הרושם שהם חוששים מאד מעלייתה האפשרית של האידיאולוגיה שהוא מייצג, זו אשר מנוגדת להסכמי אוסלו. מהעובדה שנושא הקלון הוא המהווה את מיקוד תשומת הלב של אנשי המשפט ניתן להבחין בקרבה העקרונית והרגשית של הנושא להשקפתם – בדרך שבה הם דבקים באמונתם המאויימת על ידו.
כשאנו רואים סביבנו את ההתדרדרות הפוליטית הרצחנית שמשמעה התפרקות האופוריה האוסלואידית, זה נראה כי לא רחוק היום ובו יתברר כי פייגלין וההולכים אחריו צדקו.
אם וכאשר יקרה דבר זה, יצטרכו המאמינים בקלונו של פייגלין להכיר בכבודו.
בענין עמרי שרון.
יש האומרים במין הומור אכזרי או טפשי כי בזכות בנו הגיע שרון להיכן שהגיע.
אז הוא יילך לבית סוהר, האיש המסתורי-הנודע, שקבע כל כך הרבה מה שיתרחש בחיינו מבלי שיש לנו מושג מיהו - מה הוא חושב, מהן איכויותיו, זכויותיו ומעלותיו...
למה מי אתה, עמרי שרון – ומי שמך?
זכות החופש.
בכל פעם שמצרים את צעדיה של פרס בענין הגרעין זועקים נציגיה בעולם כי מקפחים אותם מזכות יסודית לקיום חופשי. ענין הכוח האטומי – הם טוענים – הוא בסך הכל נסיון להגיע לעצמאות כלכלית: כל מה שאנו רוצים זה חופש.
כפי שמדגימים המאמינים המוסלמים, היוצאים מזה כמה שבועות להפגנות מחאה כלל-עולמיות על הפגיעה שנפגעה דתם, החופש שבו מדובר – וכנראה כך גם הכוח הגרעיני שהם מבקשים להשיג - הוא החופש להרוס.
המוסלמי והדמוקרטיה.
החמאס טוען – וכך מחרים מחזיקים אחריו כל תומכיו – כי אסור לפגוע בו בשום דרך מכיוון שהוא נבחר בבחירות דמוקרטיות. את הנסיון להצר את צעדיו הוא מציג כדוגמה לחוסר היושר המערבי, הנוהג בו "איפה ואיפה" ואינו מקיים את הדמוקרטיה ככתבה.
פתאום, כשזה מסייע לו, מקדש הקנאי המוסלמי את ערכי הדמוקרטיה ותובע אותם כזכויות המגיעות לו. שודד תאוותן אינו מוותר בקלות על חלק בביזה...
את הקנאי המוסלמי שמוחה על חילול הדמוקרטיה כדאי להפנות למליוני המוסלמים החיים בארצות הלא דמוקרטיות, אשר רוצחות או משתפות פעולה עם רצח אזרחיהן של המדינות הדמוקרטיות.
הדרך הסלקטיבית שבה תומך המוסלמי בדמוקרטיה צריכה לשמש לכל כסימן-דרך לרמאותו האיסטרטגית המובנית של המוסלמי כנגד העולם המערבי. ואנו, כישראלים, יכולים רק להתבייש על כך שסייענו, במובן זה, להפיל את העולם המערבי בידי המוסלמי.
אוהד קמין